עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

מרצה לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה ולקהל הרחב
מתעניינת בעיקר בימי הביניים, במגדר, בצילום ובאמנות צרפתית
בת זוגו של ירון ואמם של גלעד, איתמר ואלון
גרה ביישוב קציר בוואדי עארה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
משה  (5)
גוטו  (4)
מיכלאנגלו  (4)
רובנס  (4)
רמברנדט  (4)
גורגיה אוקיף  (3)
ואן גוך  (3)
אדגר דגה  (2)
אל גרקו  (2)
אל-גרקו  (2)
בוטיצלי  (2)
ברויגל  (2)
גיימס טיסו  (2)
ישו  (2)
סוריאליזם  (2)
פטר פול רובנס  (2)
פירנצה  (2)
פרנסואה בושה  (2)
קודקס מנסה  (2)
רפאל  (2)
שאגאל  (2)
DAU  (1)
א.פ. קלה  (1)
אבן בטוטה  (1)
אברהם פירקוביץ  (1)
אגסים  (1)
אדוארד מונק  (1)
אדלה בלוך-באואר  (1)
אהרון הכהן הגדול  (1)
או ןןלייר-קוסטר  (1)
אוגוסטוס  (1)
אוגוסטינוס  (1)
אופיצי  (1)
אורב  (1)
אורציו גנטילסקי  (1)
אושוויץ  (1)
איספהאן  (1)
איקונה  (1)
אלאונור מאקוויטניה  (1)
אלהמברה  (1)
אליזבת הראשונה  (1)
אלפרד שטיגליץ  (1)
אנדרטת המסוקים  (1)
אנטוניו קנובה  (1)
ארדון  (1)
ארווין פן  (1)
ארוחת חג  (1)
ארט נובו  (1)
אריות  (1)
ארנבות  (1)
אשורבניפל  (1)
באד-וימפן  (1)
בהעלותך  (1)
בויארדיני  (1)
בוש  (1)
ביאליק  (1)
ביד  (1)
בית-טבילה  (1)
בלתוס  (1)
בנדינלי  (1)
בסטיארי  (1)
בר-מצווה  (1)
ברונזה  (1)
ברונזינו  (1)
גוזף מלורד וויליאם טרנר  (1)
גויה  (1)
גון אוורט מיליי  (1)
גוסטב קייבוט  (1)
גוסטב קלימט  (1)
גורדון פארקס  (1)
גיברטי  (1)
גן העדן  (1)
גנדי  (1)
גרגוייל  (1)
גרו  (1)
גרניקה  (1)
גרשווין  (1)
גרשוני  (1)
דאיה קרישנה  (1)
דה פבריאנו  (1)
דוד המלך  (1)
דונטלו  (1)
דורה מאר  (1)
דורר  (1)
דיאן ארבוז  (1)
דיוויד הוקני  (1)
דינה  (1)
דלה פרנצסקה  (1)
דלקרואה  (1)
האפיפיור סיקסטוס הרביעי  (1)
הארץ המובטחת  (1)
הגדת הזהב  (1)
הגדת סרייבו  (1)
הדסון ריבר  (1)
הדפס יפני  (1)
הודון  (1)
הונורה דומייה  (1)
הטעיית העין  (1)
היטלר  (1)
היפטיה  (1)
המבול  (1)
המהפכה הבושלוויקית  (1)
הצלב האמתי  (1)
הרקלס  (1)
השעות של בדפורד  (1)
התהילים של לואי הקדוש  (1)
התהילים של פריז  (1)
התהלים של חלודוב  (1)
ווטרלו  (1)
וויליאם הולמן הנט  (1)
וולטר  (1)
ווליאים בוגורו  (1)
ויסטון צרציל  (1)
ויקהל-פיקודי  (1)
ורמיר  (1)
זאן דארק  (1)
זאן פוקו  (1)
זאן-פרנסואה מילה  (1)
זאק ליפשיץ  (1)
חזיר  (1)
טבעת  (1)
טונדו סוורוס  (1)
טיציאן  (1)
יאן גוסרט  (1)
יאנוש קורצק  (1)
ידיד רובין  (1)
יוסטיניאן הראשון  (1)
יוסף ואחיו  (1)
ים המלח  (1)
ינואריוס זיק  (1)
יפו  (1)
כס מקסימיאנוס  (1)
כרתים  (1)
כשרות  (1)
כתב יתדות  (1)
כתובה  (1)
לאוניד פסטרנק  (1)
לאונרדו  (1)
לואי ה- 16  (1)
לוט ובנותיו  (1)
ליגוצי  (1)
לידת מריה  (1)
לנסלוט  (1)
מבטים  (1)
מבצע ולקירי  (1)
מגפת הדבר  (1)
מדיצי  (1)
מהטמה גנדי  (1)
מוסטפה חסונה  (1)
מיכאל קובנר  (1)
מיכל היימן  (1)
מיכלס  (1)
מכות מצרים  (1)
מכלול לונדון  (1)
מליסנדה  (1)
מללה יוספזאי  (1)
מן  (1)
מנורת המקדש  (1)
מנטנייה  (1)
מקס ארנסט  (1)
מרי אנטואנט  (1)
מריה  (1)
מרק רותקו  (1)
משה בתיבה  (1)
משה ואהרון לפני פרעה  (1)
משתה  (1)
נורלדין מוסא  (1)
נח  (1)
נחל צפית  (1)
נטייה  (1)
ניקולא פוסין  (1)
ניקולה פוסין  (1)
ניקולס מליר  (1)
ניקולס מלירה  (1)
נישואין  (1)
נלסון מנדלה  (1)
נפוליון  (1)
נפרטיטי  (1)
סזאן  (1)
סטורנוס  (1)
סיני  (1)
סיקסטוס ה-3  (1)
סנטה מריה מגורה  (1)
סנטה קתרינה  (1)
ספר השעות של מאאסטריכט  (1)
עיניים  (1)
עצמאות  (1)
פבלו פיקאסו  (1)
פז  (1)
פטרוס  (1)
פיום  (1)
פייר פרנצסקו מולה  (1)
פסיפס ציפורי  (1)
פראנס לבה-נדב  (1)
פרדריק באזיל  (1)
פריז  (1)
פרננד קומון  (1)
פרנסואה הראשון  (1)
פרשת האזינו  (1)
פרשת השבוע  (1)
פרשת ויחי  (1)
פרשת וירא  (1)
פרשת וישלח  (1)
פרשת חוקותי  (1)
פרשת כי תבוא  (1)
צילום  (1)
צליבה  (1)
צרעת  (1)
צרץ  (1)
קאספאר פרידריך  (1)
קארל פבריציוס  (1)
קברי אצילים במצרים  (1)
קוניה  (1)
קונסטבל  (1)
קורח  (1)
קטקומבות  (1)
קלימט  (1)
קספר דויד פרידריך  (1)
קציר  (1)
קרטוגרפיה  (1)
קשת טיטוס  (1)
קשת קונסטנטין  (1)
קתדרלה גותית  (1)
קתרין הקדושה  (1)
קתרין מקלווס  (1)
קתרינה הקדושה  (1)
רוונה  (1)
רוזה בונור  (1)
רות המואבייה  (1)
רחל ולאה  (1)
ריאליזם סוציאליסטי  (1)
ריברה  (1)
רקמת ביו  (1)
שארל השביעי  (1)
שמשון  (1)
שעיר לעזאזל  (1)
שרדן  (1)
תבליטים אשוריים  (1)
תומס איקינס  (1)
תור הזהב בהולנד  (1)
תל-חי  (1)
תנך לנינגרד השני  (1)
תנך מורגן  (1)
תרנגול כפרות  (1)
תשעה באב  (1)
ארכיון
תמצאו אותי גם בסולם

הסולם - בית ספר לאמנות
לדף הפייסבוק שלי


על מילים וציורים ליום הולדתו של ביאליק ב-9/1

09/01/2018 10:37
מרגו סטרומזה-אוזן
ביאליק, לאוניד פסטרנק, פרננד קומון
הספרות והציור עומדים משני עברי המתרס של תפיסת הזמן והמרחב: הראשון דורש מן האדם להתחיל בהתחלה ולהמשיך עד שהוא מגיע לסוף ואז להפסיק, כמו שהציע המלך לעליסה בארץ הפלאות, והשני, לכאורה, אינו דורש זמן כלל ויכול רק להמליץ לצופה על כיוון ההליכה בתוך היצירה. ברוח זו, האח הפרוע והבלתי מאורגן - הציור - נתפס, לא אחת, ככפוף ליצירות ספרותיות. 
לאורך השנים מאיירים וציירים רבים התגייסו לאייר ולעטר את ספרי שיריו של ביאליק –  יוסף בודקו, תום זידמן-פרויד, נחום גוטמן, יוסל ברגנר, דני קרמן, יוסי אבולעפיה, ואחרים, חלק נעשו בימי חייו תחת עינו הבוחנת של ביאליק, וחלק לאחר מותו, ולא זכה משוררנו הלאומי לראותם ולאשרם. ודווקא ביאליק הכיר ביכולתם של ציירים מסוימים לגרום לאיורים לעמוד בפני עצמם, כשווים לטקסטים. במיוחד העריך את הצייר לאוניד פסטרנק ואת האיורים שעשה לספריו של לב טולסטוי – ל "מלחמה ושלום" בתחילת דרכו  ול "התחייה" ו "על מה יחיו בני האדם?" בערוב ימיו. 
"יצירי כפיו של פסטרנק, אף כשהם נסמכים בתור אילוסטרציות לגוף ספרותי, הם בריות בפני עצמן, בריות שׁחיות וניזונות משלהן וזכותן בתוכן. האמן הצייר לא שעבד את המכחול אל העט של האמן הסופר ולא הכניע את זה לפני זה. שניהם נעשו שותפים שווים במעשה בראשית, ויש שהיו גם מתחרים זה עם זה. ואין צריך לומר, שמעולם לא ירד פסטרנק האילוסטרטור למדרגת פרשן סתם. הגוף הספרותי לא שמש לכשרונו אלא כעין יתד להתלות בו ולתת מבע לעצמותו הוא...  הצייר עמד בקומתו המלאה בשורה אחת עם הסופר האמן ויצר כרוחו וכרצונו, מבלי לוַתר על חרותו הוא כמלוא השערה. ויש שהצייר גם עמַם בקומתו את זו של הסופר ולא נודע מי מהם קדם ומי בא להשלים את מי. על-ידי כך העלה פסטרנק את האילוסטרציה הספרותית ברוסיה למדרגה גבוהה, שלא הגיעה אליה שם מעודה." (מתוך מסה שכתב ביאליק על פסטרנק)  
   
לאוניד פסטרנק, איור מתוך "מלחמה ושלום" ואיור ל "התחייה"

עוד כתב על הצייר לאוניד פסטרנק כי היטיב לצייר דיוקנאות, מכיוון שהצליח לחדור לנבכי נפשו של האדם "נעימה פסיכולוגית זו היא שמגבהת קולה ומנהמת גם מתוך הציורים שהוציא פסטרנק מתחת ידו". בעיקר אהב את הדיוקנאות של טולסטוי שצייר פסטרנק לכשנעשה ידידו הקרוב בעקבות איוריו ל "מלחמה ושלום" בשנת 1893. לא אחת התארח פסטרנק בביתו של טולסטוי וצייר אותו פעמים רבות:
"חיבה יתרה נודעה לאמן זה מטולסטוי הישיש הגדול, שלא היה נקי משמץ פוֹזיוּת, נענה תמיד לצייריו בחפץ לב. אוהב היה לראות את עצמו כמין חומר להם ולהסתכל בצורת עצמו. ומיום שהכיר את הצייר פסטרנק הפקיר את עצמו למכחולו של זה לגמרי. ישוֹב ישב לפני הצייר באורך-רוח ולא בלי חמדה פעמים אין מספר ושעות שעות רצופות, וכשיצאה התמונה "מוצלחת", היה קורא לאנשי ביתו בשמחה, כדרכו: " באו! באו! באו וראו! מה טוב ומה יפה!" תמונותיו הפסטרנקיות של טולסטוי הן מן המפורסמות ביותר ונפוצו בעם לרבבות." (מתוך מסה שכתב ביאליק על פסטרנק)  
    

למרות גאונותו הספרותית של טולסטוי, לא זכה מעולם לפרס נובל לספרות, לא על "מלחמה ושלום" ולא על "התחייה". לעומתו, סופר רוסי שזכה בפרס נובל לספרות בשנת 1958 היה בוריס פסטרנק, בנו של הצייר לאוניד פסטרנק, על הרומן "ד"ר ז'יוואגו" שפורסם ב- 1957 באיטליה אחרי שהוברח לשם, מכיוון שההוצאות הרוסיות דחו את פרסומו לאור דעותיו העצמאיות מידי של פסטרנק על המהפכה הבולשביקית. 
 
לאוניד פסטרנק, בוריס בחוף הבלטי במרקולה, 1910

חלקים מן הרומן נכתבו עוד בעשור הראשון של המאה העשרים ובעשור השני שלה, במהלך המהפכה הבושלביקית ממש, אך בוריס סיים את כתיבת הספר רק ב- 1956. האם חווה פסטרנק הבן ייסורי יצירה שגרמו לו לכתוב, לעזוב ושוב לכתוב את יצירתו המונומנטלית לאורך יותר מארבעים שנה, כפי שהיטיב לצייר זאת אביו בציורו הנבואי? אני כותבת "נבואי"  מכיוון שהציור "ייסורי היצירה" צויר בשנים האחרונות של המאה ה- 19, ובוריס, שנולד רק ב- 1890, לא יכול היה להוות השראה לציור, ובכל זאת ניכר בפסטרנק הצייר שהיטיב להכיר את חווית הייסורים הנגרמים בעת יצירה.
 
   
אם הייתה לביאליק ביקורת על לאוניד פסטרנק היה זה בגלל שפסטרנק לא התייחס ליהדותו ביצירתו - שהייתה עבור ביאליק מרכז חייו. הנה כמה ממילותיו של ביאליק על ציור "קין" של פרננד קורמון, ציור מונומנטלי המתאר את קין הנע ונד בראש בני ביתו הנואשים: 
"הציור הזה מראה את בית הקינים, משפחת נודדים קדמונים, בעצם נדודיהם הרבים בתוך מרחבי מדבר ושממה. אבי המשפחה קין עובר בראש הלוך וגשש בדרך כאחוז תנומה, גרזן האבן בחגורתו, פניו נקשים וזועפים ונפשו עייפה מאד. כבר עברו עליו שנים הרבה בנדודיו וכמעט זקן האיש  –  ואולם מנוח לכף רגליו לא מצא עוד. אשת קין וילדיה הקטנים נשואים במיטת עץ מעשה קרדום קדמוני, ומסביב לה בני קין הגדולים, אחד נושא בידיו נערה רכה, שעייפה מעמל הדרך, ואחד נודד אומלל גם הוא, ההולך בצד קין  –  צבי מומת על כתפו. המקום מסביב לכל מלוא העין  – מדבר שממה וערבות חול קודח; אין דשא ואין עץ ואין מים. ארר אלהים את האדמה על האיש אשר שפך עליה את דם אחיו." 
 
פרננד קורמון, קין, 1880, שמן על בד, 400 X 700 סמ'

הציור שכב במרתפי הלובר במשך 60 שנה עד שבשנת 1980 הועבר למוזיאון ד'אורסי בפריס שם הוא מוצג. תת-הכותרת לשם הציור הן שורות הפתיחה לשיר "מוסר" מ- 1853 של ויקטור הוגו מתוך אסופת שיריו לגנדת הדורות (La Legende des Siecles), בתרגום שלי לעברית:
"כאשר בלוויית ילדיו לבושים בעורות חיות
פרוע, חיוור במרכז סערות
קין ברח מפני אלוקים
וכשהערב ירד, האדם האפל הגיע
לרגלי הר בעמק רחב..."

וכיוון שהתחלנו בהתחלה, והמשכנו עד שהגענו לסוף, ומן הראוי היה שנפסיק כאן, אך רק עוד איור אחרון...
  
וידר אילנה
11/01/2018 16:57
ושוב ככ יפה ומרחיב את הדעת .עונג צרוף! תודה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: