לציון יום הכתרתה של אליזבת הראשונה ב 15/1/1559
הציור "מושיע העולם" (Salvator mundi) מתאר את ישו חזיתי מברך בידו הימנית ומחזיק כדור קריסטל בשמאלו. כדור הקריסטל הזה מחליף את האורב, (Orbis בלטינית = עולם) המייצג את שליטתו של ישו על העולם. הוא משקף את כף ידו של ישו וחלק מגלימתו הכחולה באופן מעורר פליאה. הציור היה שנים רבות בידיים פרטיות וזוהה רק לאחרונה על-ידי כמה מומחים כמעשה ידיו של לאונרדו דה וינצ'י, אם כי לא כל המומחים יסכימו לכך. ב- 15 בנובמבר 2017, לפני חודשיים בדיוק, נמכר הציור בבית המכירות כריסטיס בניו יורק לנסיך בדר בין עבדאללה מוחמד אל פרחן עבור מוחמד בין סלמאן, הנסיך יורש העצר של אבו דבי, תמורת 450,312,500 $ ! הציור יוצג במוזיאון הלובר באבו דבי, שנפתח גם הוא בנובמבר 2017. מוזמנים לנסוע! (ולא רק בשביל לאונרדו - המבנה עצמו לא פחות מרהיב מן היצירות השמורות בו).

זיהויו של הציור, המתוארך לשנת 1500 בקירוב, כאחד מעשרים ציוריו של ליאונרדו, מבוסס על הצלבה בין ידיעות היסטוריות שונות, ועל בחירתו של הצייר לתאר קריסטל שקוף במקום אורב אטום כמקובל בדרך כלל. משחקי ההשתקפויות משקפים את עניינו של ליאונרדו באופטיקה ובפיזיקה באותה תקופה.
כשהוא מוחזק בידיים חילוניות - האורב הוא אחד מסמלי השלטון של מלכים וקיסרים כפי שנראה בידיה של מלכת אנגליה אליזבת הראשונה. דיוקן ההכתרה של אליזבת הראשונה המוצג כאן הוא העתק מדיוקנה המקורי שנעשה סמוך למועד הכתרתה ולא שרד. אליזבת, שנולדה להנרי השמיני ולאשתו השנייה אן בולן, הייתה בת העשרים וחמש במועד הכתרתה – ב- 15 בינואר 1559. היא מוצגת בדיוקן יושבת חזיתית, לבושה בשמלת שרד העשויה חוטי זהב וכסף ומשובצת אבנים טובות, חפתיה מודגשים בפרווה הרמין (אחד המינים במשפחת הסמורים) – פרוות המלכים - כמו גם בטנת גלימתה וצווארון הגלימה, ועליו מחרוזת אבנים טובות ופנינים עגולות ובצורת דמעה. הגלימה נרכסת בשני חוטים שבקצותיהם גלידים.

אליזבת מוכתרת, שערותיה גולשות על כתפיה וצבען תואם את זהב השמלה. היא מחזיקה בימינה את שרביט המלכות המעוטר בקצהו בשיבוץ התואם את אבני השמלה והמחרוזת, וביד שמאל מחזיקה את האורב עטוף במחרוזת זהה לאחרות, ומעוטר בצלב – לאמור שתוקף שלטונה מקובל על האל. הרקע הכחול הטורקיז העמוק מהווה מסגרת צבעונית נפלאה המעצימה את זהב השיער, התכשיטים והשמלה, ומבליט את לובן פניה הצעירות.
הדיוקן מתאר את רגע שלאחר ההכתרה, כשהמלכה חזרה למקומה לאחר שנמסרו לה סמלי השלטון ושנמשחה בשמן כמקובל (בכפות ידיה, בחזה, בין שכמותיה, בחלק הפנימי של מרפקיה ולבסוף בראשה) וכך, מעוטרת בסמלי השלטון, הקשיבה למיסה שניהל הבישוף של ווסטמינסטר באותו יום.
אליזבת הראשונה שלטה על אנגליה במשך 44 שנים שקובעו בתודעה האנגלית כתקופת פריחה ויציבות, הכוללת ניצחון צבאי מזהיר אחד על הצי הספרדי ב- 1588 ואת הפרידה הסופית מן הנצרות הקתולית. בחייה הפרטיים היא נזכרת כמלכה "הבתולה" שנישאה רק לעמה. אנגליה הפרוטסטנטית הפכה, במאה ה- 16, למקום מקלטם של הולנדים פרוטסטנטים שחיו בהולנד תחת שלטון בית הבסבורג הקתולי, ביניהם אמנים רבים שהביאו איתם את מסורת הציור הפלמי שהצטיינה ביכולות התיאור הריאליסטי, גם בזכות טכניקת הציור בשמן שהפלמים שיכללו, ולכן לא מן הנמנע שהמקור וההעתק צוירו על ידי ציירים הולנדים, שרבים מהם הועסקו על-ידי החצר האנגלית.
לעומת שני הדיוקנאות הרשמיים – מושיע העולם ואליזבת הראשונה - המתוארים חזיתית, ללא תנועה ומחוץ לזמן – אני מציגה שני דיוקנאות של מריה דה מדיצ'י הקתולית עם האורב. כבת למשפחת מדיצ'י המפורסמת מפירנצה, קיבלה חינוך מופתי ואורסה למלך צרפת אנרי ה- 4 לאחר שאשתו הראשונה, משלא השכילה ללדת לו יורש, סולקה בבושת פנים מן החצר (כה טיפשי מצדה!). מריה דה מדיצ'י למדה את הלקח, ותשעה חודשים לאחר חתונתם ילדה את בנם בכורם, יורש העצר, לימים המלך לואי ה- 13. אך ההצלחה בלידת יורש עצר סחררה את ראשה, וכשבעלה נרצח אחרי עשר שנות נישואין, משלה מריה בשם בנה שלוש שנים. משהגיע הדופין (יורש העצר הצרפתי) לפרקו, סירבה מריה לפנות את כסה לטובתו. מצב זה נגרר כמה שנים, עד שבנה, בעזרת יועציו הטובים, תפס את מושכות השלטון בכוח, וגירש את אמו לארצות הצפון. משהתפייסו השנים ומריה חזרה לפריז והשתכנה בארמון הלוקסמבורג, היא הזמינה מן האמן הקתולי המפורסם ביותר בזמנה – פטר פול רובנס - סדרת ציורים המתארים אירועים בחייה של מריה דה מדיצ'י. מטרת מחזור הציורים הייתה לבסס מחדש את מעמדה בחצר הצרפתית, מה שלא ממש צלח. אחד מן הציורים מתאר את בעלה, המלך אנרי ה- 4 מעביר לידיה את האורב המכוסה בסמל המלוכה הצרפתית. הציור של רובנס ביקש, אם כן, להכשיר, גם אם בדיעבד, את מלכותה של מריה דה מדיצ'י בשם בנה. ציור אחר מאותו מחזור מתאר את האלמנה הדואבת מסכימה להפצרות החצר לקחת על עצמה את מושכות ההנהגה, ששוב מסומלות על-ידי האורב הניתן לה על-ידי הפרסוניפיקציה (האנשה) של צרפת (האישה חשופת החזה הלבושה בשריון, קסדה לראשה, כורעת על המדרגות בצד שמאל).




