טרנר, המכה העשירית של מצרים, 1802, שמן על בד, 143 X 236 סמ'
ג'וזף מלורד וויליאם טרנר (1851-1775), גדול ציירה של בריטניה במאה ה- 19, מצייר את מכת בכורות, המכה הנוראית ביותר שניתן להעלות על הדעת, כאירוע קוסמי רחב ומאיים. דרך הצבעוניות העזה של השמיים, האנרגיה האצורה בעננים וקרן האור המאירה את העיר הפרעונית, מבקש טרנר מצופיו לדמיין, כל אחד מתוך קורות חייו וזיכרונותיו, את הכאב העצום בו שרויים המצרים. מעט הדמויות המתוארות במישור הקדמי של הקומפוזיציה רחוקות מידי מכדי שנראה את תווי פניהן, ורק זרועותיה המושטות כלפי מטה של האם אל עבר גופת התינוק השוכבת על האדמה, מעידות על הדרמה האנושית.
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה. וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי-אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מֵת." (שמות, יב:כט-ל)
הריחוק שטרנר נוקט מן הדמויות הוא מגמתי. הציור הוצג בפעם הראשונה ב- 1802 לאחר שטרנר התקבל כחבר באקדמיה המלכותית הבריטית, ובחירתו בנושא (כמו גם ב"מכה החמישית" שצייר ב- 1800) לא שיקפה רק את רצונו לתאר אירוע היסטורי רב רושם כדי לבסס את מעמדו בקרב חברי האקדמיה. לא פחות משהיה מעוניין בעבר, היה טרנר מעוניין בהווה, ודרך שני ציורים אלה הביע את סלידתו מכיבושיו של נפוליון במצרים במהלך 1798-99. נפוליון יצא במטרה לקטוע את הנתיב הימי בין אנגליה להודו כעונש על-כך שאנגליה התנגדה למהפכה הצרפתית. במהלך "קרב הפירמידות", ב- 20 ביולי 1789, הרגו הצרפתים 6,000 חיילים ממלוכים, ויתכן שטרנר רומז לאירוע זה בציורו, ולכן השאיר את הדמויות בציור בלתי מאופיינות - כדי לאפשר לצופה את המרחב לדמיין את ההווה, לא פחות מאשר את העבר. שבועיים לאחר "קרב הפירמידות" הטביעו האנגלים כמעט את כל הצי הצרפתי שעגן במפרץ אבוכיר, ובכך סיכלו את רצונם של הצרפתים להתבסס במזרח הים התיכון.
שבת שלום!
;){kind=link}