עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

מרצה לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה ולקהל הרחב
מתעניינת בעיקר בימי הביניים, במגדר, בצילום ובאמנות צרפתית
בת זוגו של ירון ואמם של גלעד, איתמר ואלון
גרה ביישוב קציר בוואדי עארה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
משה  (5)
גוטו  (4)
מיכלאנגלו  (4)
רובנס  (4)
רמברנדט  (4)
גורגיה אוקיף  (3)
ואן גוך  (3)
אדגר דגה  (2)
אל גרקו  (2)
אל-גרקו  (2)
בוטיצלי  (2)
ברויגל  (2)
גיימס טיסו  (2)
ישו  (2)
סוריאליזם  (2)
פטר פול רובנס  (2)
פירנצה  (2)
פרנסואה בושה  (2)
קודקס מנסה  (2)
רפאל  (2)
שאגאל  (2)
DAU  (1)
א.פ. קלה  (1)
אבן בטוטה  (1)
אברהם פירקוביץ  (1)
אגסים  (1)
אדוארד מונק  (1)
אדלה בלוך-באואר  (1)
אהרון הכהן הגדול  (1)
או ןןלייר-קוסטר  (1)
אוגוסטוס  (1)
אוגוסטינוס  (1)
אופיצי  (1)
אורב  (1)
אורציו גנטילסקי  (1)
אושוויץ  (1)
איספהאן  (1)
איקונה  (1)
אלאונור מאקוויטניה  (1)
אלהמברה  (1)
אליזבת הראשונה  (1)
אלפרד שטיגליץ  (1)
אנדרטת המסוקים  (1)
אנטוניו קנובה  (1)
ארדון  (1)
ארווין פן  (1)
ארוחת חג  (1)
ארט נובו  (1)
אריות  (1)
ארנבות  (1)
אשורבניפל  (1)
באד-וימפן  (1)
בהעלותך  (1)
בויארדיני  (1)
בוש  (1)
ביאליק  (1)
ביד  (1)
בית-טבילה  (1)
בלתוס  (1)
בנדינלי  (1)
בסטיארי  (1)
בר-מצווה  (1)
ברונזה  (1)
ברונזינו  (1)
גוזף מלורד וויליאם טרנר  (1)
גויה  (1)
גון אוורט מיליי  (1)
גוסטב קייבוט  (1)
גוסטב קלימט  (1)
גורדון פארקס  (1)
גיברטי  (1)
גן העדן  (1)
גנדי  (1)
גרגוייל  (1)
גרו  (1)
גרניקה  (1)
גרשווין  (1)
גרשוני  (1)
דאיה קרישנה  (1)
דה פבריאנו  (1)
דוד המלך  (1)
דונטלו  (1)
דורה מאר  (1)
דורר  (1)
דיאן ארבוז  (1)
דיוויד הוקני  (1)
דינה  (1)
דלה פרנצסקה  (1)
דלקרואה  (1)
האפיפיור סיקסטוס הרביעי  (1)
הארץ המובטחת  (1)
הגדת הזהב  (1)
הגדת סרייבו  (1)
הדסון ריבר  (1)
הדפס יפני  (1)
הודון  (1)
הונורה דומייה  (1)
הטעיית העין  (1)
היטלר  (1)
היפטיה  (1)
המבול  (1)
המהפכה הבושלוויקית  (1)
הצלב האמתי  (1)
הרקלס  (1)
השעות של בדפורד  (1)
התהילים של לואי הקדוש  (1)
התהילים של פריז  (1)
התהלים של חלודוב  (1)
ווטרלו  (1)
וויליאם הולמן הנט  (1)
וולטר  (1)
ווליאים בוגורו  (1)
ויסטון צרציל  (1)
ויקהל-פיקודי  (1)
ורמיר  (1)
זאן דארק  (1)
זאן פוקו  (1)
זאן-פרנסואה מילה  (1)
זאק ליפשיץ  (1)
חזיר  (1)
טבעת  (1)
טונדו סוורוס  (1)
טיציאן  (1)
יאן גוסרט  (1)
יאנוש קורצק  (1)
ידיד רובין  (1)
יוסטיניאן הראשון  (1)
יוסף ואחיו  (1)
ים המלח  (1)
ינואריוס זיק  (1)
יפו  (1)
כס מקסימיאנוס  (1)
כרתים  (1)
כשרות  (1)
כתב יתדות  (1)
כתובה  (1)
לאוניד פסטרנק  (1)
לאונרדו  (1)
לואי ה- 16  (1)
לוט ובנותיו  (1)
ליגוצי  (1)
לידת מריה  (1)
לנסלוט  (1)
מבטים  (1)
מבצע ולקירי  (1)
מגפת הדבר  (1)
מדיצי  (1)
מהטמה גנדי  (1)
מוסטפה חסונה  (1)
מיכאל קובנר  (1)
מיכל היימן  (1)
מיכלס  (1)
מכות מצרים  (1)
מכלול לונדון  (1)
מליסנדה  (1)
מללה יוספזאי  (1)
מן  (1)
מנורת המקדש  (1)
מנטנייה  (1)
מקס ארנסט  (1)
מרי אנטואנט  (1)
מריה  (1)
מרק רותקו  (1)
משה בתיבה  (1)
משה ואהרון לפני פרעה  (1)
משתה  (1)
נורלדין מוסא  (1)
נח  (1)
נחל צפית  (1)
נטייה  (1)
ניקולא פוסין  (1)
ניקולה פוסין  (1)
ניקולס מליר  (1)
ניקולס מלירה  (1)
נישואין  (1)
נלסון מנדלה  (1)
נפוליון  (1)
נפרטיטי  (1)
סזאן  (1)
סטורנוס  (1)
סיני  (1)
סיקסטוס ה-3  (1)
סנטה מריה מגורה  (1)
סנטה קתרינה  (1)
ספר השעות של מאאסטריכט  (1)
עיניים  (1)
עצמאות  (1)
פבלו פיקאסו  (1)
פז  (1)
פטרוס  (1)
פיום  (1)
פייר פרנצסקו מולה  (1)
פסיפס ציפורי  (1)
פראנס לבה-נדב  (1)
פרדריק באזיל  (1)
פריז  (1)
פרננד קומון  (1)
פרנסואה הראשון  (1)
פרשת האזינו  (1)
פרשת השבוע  (1)
פרשת ויחי  (1)
פרשת וירא  (1)
פרשת וישלח  (1)
פרשת חוקותי  (1)
פרשת כי תבוא  (1)
צילום  (1)
צליבה  (1)
צרעת  (1)
צרץ  (1)
קאספאר פרידריך  (1)
קארל פבריציוס  (1)
קברי אצילים במצרים  (1)
קוניה  (1)
קונסטבל  (1)
קורח  (1)
קטקומבות  (1)
קלימט  (1)
קספר דויד פרידריך  (1)
קציר  (1)
קרטוגרפיה  (1)
קשת טיטוס  (1)
קשת קונסטנטין  (1)
קתדרלה גותית  (1)
קתרין הקדושה  (1)
קתרין מקלווס  (1)
קתרינה הקדושה  (1)
רוונה  (1)
רוזה בונור  (1)
רות המואבייה  (1)
רחל ולאה  (1)
ריאליזם סוציאליסטי  (1)
ריברה  (1)
רקמת ביו  (1)
שארל השביעי  (1)
שמשון  (1)
שעיר לעזאזל  (1)
שרדן  (1)
תבליטים אשוריים  (1)
תומס איקינס  (1)
תור הזהב בהולנד  (1)
תל-חי  (1)
תנך לנינגרד השני  (1)
תנך מורגן  (1)
תרנגול כפרות  (1)
תשעה באב  (1)
ארכיון
תמצאו אותי גם בסולם

הסולם - בית ספר לאמנות
לדף הפייסבוק שלי


איך הגלגל מסתובב - פרס ד"ר לאופולד לוקס

07/05/2018 05:56
מרגו סטרומזה-אוזן
מנטנייה, מבצע ולקירי, הטעיית העין
מחר, יום שלישי ה- 8 במאי, יקבלו גיסתי ואחי, שרה וגי סטרומזה, את הפרס על-שם ד"ר לאופולד לוקס לשנת 2018 על עבודתם המדעית בתחום הפילוסופיה של הדתות, המוענק על-ידי הפקולטה הפרוטסטנטית של אוניברסיטת טובינגן, גרמניה. 
הנה לינק להודעה לעיתונות באתר האוניברסיטה:
https://www.uni-tuebingen.de/en/university/news-and-publications/press-releases/press-releases/article/2018-leopold-lucas-prize-for-religious-philosophers-guy-and-sarah-stroumsa.html

אוניברסיטת טובינגן הוקמה בשנת 1477 על-ידי רוזן מקומי בשם אברהרד הראשון שכונה 'המזוקן' (1496-1445), אחרי שחזר ממסע עליה לרגל לירושלים בשנת 1468, כנראה כביטוי פילנטרופי שהונע מרגשות דתיים ופרגמטיים. 
פסל הרוזן אברהרד המזוקן רוכב על סוסו מפאר את חצר מעונו, הטירה הישנה בשטוטגרט, הנמצאת כ- 40 ק"מ צפונית לטובינגן. הנוצות המעטרות את קסדתו אינן אלא כפות תמרים שהפכו לסמל משפחתו לאחר שחזר ממסעו לארץ הקודש, ועל צווארו נראית שרשרת המזהה אותו כאביר במסדר גיזת הזהב, תואר שקיבל בשנת 1492. 
פסלי פרש היו אחת הסוגות האהובות ביותר על שליטים ומצביעים, ומקורם עוד ביוון הארכאית (מאה שישית לפנה"ס). פסלי פרש יצוקים בברונזה מוכרים מהתקופה הרומית, והמפורסם בהם ששרד הוא פסלו של הקיסר מרקוס אורליוס בגבעת הקפיטול ברומא, שלא הותך במהלך ימי הביניים מכיוון שלמזלו זוהה בטעות כפסלו של הקיסר קונסטנטין הגדול, יקיר הנצרות. לקראת אמצע המאה ה- 15 החייה הפסל דונטלו את מסורת פיסול הפרש בברונזה בפסלו את המצביע הצבאי "גאטאמלטה" הניצב בפדובה. במחצית השנייה של המאה ה- 15 הפכה סוגה זו ל "בון טון" לאנדרטאות למצביעים לא רק באיטליה, אלא גם ברחבי הארצות שמצפון לאלפים עד לאמצע המאה ה- 20 (גם אנחנו זכינו לגרסה ארץ-ישראלית של אנדרטת הפרש בדמותו של אלכסנדר זייד הרוכב על סוסתו האהובה דומיה. האנדרטה, הנקראת "שומר בישראל", פוסלה על-ידי דוד פולוס ב- 1940 וצופה על גבעות שייח אבריק).
פסלו של אברהרד נעשה ממש באותה תקופה פורייה, בשיאו של הרנסנס האיטלקי, במחצית השנייה של המאה ה- 15, והוא עדות ליחסים ההדוקים בין גרמניה לאיטליה בתקופה זו, ולא רק אז: בשנת 1472 נשא אברהרד לאישה את ברברה גונזגה (1503-1445), בתו של לודוביקו השלישי גונזגה, מרקיז מנטובה, ואשתו ברברה מברנדנבורג. ברברה גונזגה הייתה בתם ה- 12 במספר של הזוג (מתוך 14 ילדים). סמוך לנישואיה הונצחה ברברה גונזגה בציור קיר בארמון אביה, ציור שנעשה בידיו של אחד מגדולי הציירים של התקופה, אנדראה מנטנייה, שהיה אמן החצר של לודוביקו גונזגה, ושמו נודע בעולם בזכות ציוריו ב "חדר הנישואין" (Camera degli Sposi) בארמון הדוכס במנטובה. 
ברברה גונזגה נראית בציור הקיר הצפוני, מעל האח, בחברת הוריה וחלק מאחיה, בסצנה בלתי רשמית המתארת את הרגע בו קבלה המשפחה את הידיעה המשמחת על מינויו של אחד האחים לקרדינל, ב- 1 בינואר 1462. אבל היה זה ציור התקרה של החדר שהעניק לאנדראה מנטנייה את פרסומו הרב: מנטנייה צייר אוקולוס (חור בתקרה שנועד להכניס אור לחדר, כמו בפנתאון ברומא) באופן משכנע ביותר, עד כי המביט בתקרה טועה לחשוב שתקרת החדר אכן נפתחת לשמיים.
"הטעיית העין" (trompe l'oeil) – זהו הביטוי המגדיר ציורים שמטרתם לגרום לצופים להאמין שהם רואים את המציאות, ולא ציור שלה. הטעיית העין כאן נעשתה על-ידי ציור דמויות הנשים המציצות מעל למעקה כלפי מטה אל החדר, וציור הפוטי העומדים על זיז בחלקו הפנימי של המעקה באקצרה חריפה, כלומר כאילו הם ניצבים בזווית למישור התמונה, ולכן נראים כאילו רגלייהם קרובות אלינו וראשיהם נסוגים במרחב. 
ונחזור לאברהרד המזוקן. בדיוקנו נראה אברהרד מחזיק קבוצה של כפות תמרים כדוגמת אלה המתנופפים על קסדתו. כפות התמרים הפכו להיות גם סמלה של אוניבריסיטת טובינגן שאותה הקים.
מעשיו של הרוזן לטובת הציבור לא הסתיימו בהקמת האוניברסיטה, אלא הוא אף ציווה באותה שנה לגרש את כל היהודים מווטמברג. על כך, ועל מעשים טובים נוספים, קיבל מן האפיפיור את "הורד המוזהב", פסלון מזהב של זר ורדים המשובצות באבנים טובות, המוענק (עד היום) לאישים ולמוסדות בטקס מרשים במהלך תקופת הלנט (40 ימי הצום לפני הפסחא) כביטוי לטוב שהובטח בצליבתו של ישו. עשר שנים מאוחר יותר, ב- 1492, זכה אברהרד בכבוד נוסף, עת צורף למסדר "גיזת הזהב" – מסדר גברים (אירופאים, לבנים ועשירים) שהוקם על-ידי דוכסי בורגונדי באמצע אותה מאה. השרשרת בה מעוטרים כל חברי המסדר תלויה על צווארו של אברהרד, ובמרכזה תלויה גיזת הזהב – צמרו של האייל המופלא כריסומאלוס שיאסון וחבריו הארגונאוטים הצליחו להחזיר במסעם לעיר קולכיס, כמסופר בספרו של המשורר הרומי אובידיוס (43 לפנה"ס – 17 לספירה) "מטמורפוזות". 
בצמוד לטירתו של אברהרד בשטוטגרט מצוי מוזיאון לזכרו של קלאוס פון שטאופנברג, תושב העיר וקצין בוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה, שתכנן וביצע את "מבצע ולקירי" (Walkiri) - ניסיון נוסף ובלתי מוצלח לרצוח את היטלר. ב- 20 ביולי 1944 הניח קלאוס פון שטאופנברג פצצה מתחת לשולחן התדריכים ב "מאורת הזאב", אחד ממעוזי היטלר במזרח פרוסיה, ויצא מן החדר. למרות שהפצצה גרמה לארבעה הרוגים וכמה פצועים, היטלר רק נשרט קלות. למחרת הניסיון הכושל הוצא קלאוס פון שטאופנברג להורג, יחד עם שותפיו לניסיון. אשתו נינה נפטרה בשיבה טובה לפני תריסר שנים.
ד"ר לאופולד לוקס (1943-1872), שלזכרו ניתן הפרס אותו יקבלו שרה וגי היום, היה היסטוריון באוניברסיטת טובינגן וכיהן כרב הקהילה היהודית. ב- 1942 גורשו הוא ואשתו למחנה הריכוז טרזינשטאט, שם מת שנה לאחר מכן. אשתו נשלחה לאושוויץ ב- 1944 ונרצחה שם. הפרס, אחד הפרסים המדעיים החשובים ביותר בגרמניה המוענק מידי שנה למדען מצטיין (והפעם לזוג מדענים מצטיינים) בתחום הפילוסופיה של הדתות, נתרם על-ידי בנו של ד"ר לאופולד לוקס, פרנץ לוקס, איש עסקים ופילנטרופ, שהצליח לברוח ב- 1938 מגרמניה לבוליביה, הפך לאיש עסקים מצליח, ונפטר בלונדון שישים שנה מאוחר יותר. 
טקס הענקת הפרס יתקיים מחר, יום שלישי ה- 8 במאי, בשעה 5:00 אחר הצהרים, 75 שנה בדיוק פחות 12 שעות אחרי שאבינו, ז'ק סטרומזה, נכנס בשערי בירקנאו עם כל משפחתו ברכבת המשא, ו- 75 שנה בדיוק אחרי שרוב בני המשפחה כבר לא היו בין החיים.  
וכמאמר שירו של יענקל'ה רוטבליט
"איך שגלגל מסתובב לו 
איך הגלגל מסתובב... 
זאת קומדיה אלוהית 
ולאן שלא תביט 
אותו סיפור חוזר חלילה"
גאים בכם, שרה וגי, על הישגיכם הזוכים להכרה ולהוקרה שוב ושוב, ומחבקים אתכם בחום ובהערכה גם אם לא נהיה שם אתכם מחר.
Leakeinan
איתמר
07/05/2018 14:56
מעניין ! מרגש, מושכל ונותן המון ידע ! אהבתי את הקישור לסבא, ואת הסרקסטיות על גירוש היהודים על ידי אברהרד !
ובכלל לא הכרתי את האינטרפטציה שלנו בדמותו של אלכסנד זייד !
uzan
07/05/2018 15:30
8.5 זה יום הכניעה של הגרמנים במלחמת העולם השניה....לא במקרה ככה יצא.
Leakeinan
07/05/2018 17:00
השבוע אהיה באושוויץ ובטרזינשטאט ואני כבר חושבת על אביך מהרגע שאני יודעת שאהיה שם. ואכן הגלגל ממשיך להסתובב והנה הבאת לי עוד סיפור אישי, קשר אנושי, שילווה אותי במסע שאני יוצאת אליו.
מרגו סטרומזה-אוזן
08/05/2018 11:08
סעי בשלום וחזרי בשלום, בתקווה שלא תפרוץ פה בינתיים מלחמה
אנני דדון
08/05/2018 11:46
La roue tourne tout au long de l'histoire de l'humanite. Comme notre papa serait fier de voir Sarah et Guy aujourd'hui!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: