עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

מרצה לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה ולקהל הרחב
מתעניינת בעיקר בימי הביניים, במגדר, בצילום ובאמנות צרפתית
בת זוגו של ירון ואמם של גלעד, איתמר ואלון
גרה ביישוב קציר בוואדי עארה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
משה  (5)
גוטו  (4)
מיכלאנגלו  (4)
רובנס  (4)
רמברנדט  (4)
גורגיה אוקיף  (3)
ואן גוך  (3)
אדגר דגה  (2)
אל גרקו  (2)
אל-גרקו  (2)
בוטיצלי  (2)
ברויגל  (2)
גיימס טיסו  (2)
ישו  (2)
סוריאליזם  (2)
פטר פול רובנס  (2)
פירנצה  (2)
פרנסואה בושה  (2)
קודקס מנסה  (2)
רפאל  (2)
שאגאל  (2)
DAU  (1)
א.פ. קלה  (1)
אבן בטוטה  (1)
אברהם פירקוביץ  (1)
אגסים  (1)
אדוארד מונק  (1)
אדלה בלוך-באואר  (1)
אדרוורד ווסטון  (1)
אהרון הכהן הגדול  (1)
או ןןלייר-קוסטר  (1)
אוגוסטוס  (1)
אוגוסטינוס  (1)
אופיצי  (1)
אורב  (1)
אורציו גנטילסקי  (1)
אושוויץ  (1)
איספהאן  (1)
איקונה  (1)
אלאונור מאקוויטניה  (1)
אלהמברה  (1)
אליזבת הראשונה  (1)
אלפרד שטיגליץ  (1)
אנדרטת המסוקים  (1)
אנטוניו קנובה  (1)
ארדון  (1)
ארווין פן  (1)
ארוחת חג  (1)
ארט נובו  (1)
אריות  (1)
ארנבות  (1)
אשורבניפל  (1)
באד-וימפן  (1)
בהעלותך  (1)
בויארדיני  (1)
בוש  (1)
ביאליק  (1)
ביד  (1)
בית-טבילה  (1)
בלתוס  (1)
בנדינלי  (1)
בסטיארי  (1)
בר-מצווה  (1)
ברונזה  (1)
ברונזינו  (1)
גוזף מלורד וויליאם טרנר  (1)
גויה  (1)
גון אוורט מיליי  (1)
גוסטב קייבוט  (1)
גוסטב קלימט  (1)
גורדון פארקס  (1)
גיברטי  (1)
גן העדן  (1)
גנדי  (1)
גרגוייל  (1)
גרו  (1)
גרניקה  (1)
גרשווין  (1)
גרשוני  (1)
דאיה קרישנה  (1)
דה פבריאנו  (1)
דוד המלך  (1)
דונטלו  (1)
דורה מאר  (1)
דורר  (1)
דיאן ארבוז  (1)
דיוויד הוקני  (1)
דינה  (1)
דלה פרנצסקה  (1)
דלקרואה  (1)
האפיפיור סיקסטוס הרביעי  (1)
הארץ המובטחת  (1)
הגדת הזהב  (1)
הגדת סרייבו  (1)
הדסון ריבר  (1)
הדפס יפני  (1)
הודון  (1)
הונורה דומייה  (1)
הטעיית העין  (1)
היטלר  (1)
היפטיה  (1)
המבול  (1)
המהפכה הבושלוויקית  (1)
הצלב האמתי  (1)
הרקלס  (1)
השעות של בדפורד  (1)
התהילים של לואי הקדוש  (1)
התהילים של פריז  (1)
התהלים של חלודוב  (1)
ווטרלו  (1)
וויליאם הולמן הנט  (1)
וולטר  (1)
ווליאים בוגורו  (1)
ויסטון צרציל  (1)
ויקהל-פיקודי  (1)
ורמיר  (1)
זאן דארק  (1)
זאן פוקו  (1)
זאן-פרנסואה מילה  (1)
זאק ליפשיץ  (1)
חזיר  (1)
טבעת  (1)
טונדו סוורוס  (1)
טיציאן  (1)
יאן גוסרט  (1)
יאנוש קורצק  (1)
ידיד רובין  (1)
יוסטיניאן הראשון  (1)
יוסף ואחיו  (1)
ים המלח  (1)
ינואריוס זיק  (1)
יפו  (1)
כס מקסימיאנוס  (1)
כרתים  (1)
כשרות  (1)
כתב יתדות  (1)
כתובה  (1)
לאוניד פסטרנק  (1)
לאונרדו  (1)
לואי ה- 16  (1)
לוט ובנותיו  (1)
ליגוצי  (1)
לידת מריה  (1)
לנסלוט  (1)
מבטים  (1)
מבצע ולקירי  (1)
מגפת הדבר  (1)
מדיצי  (1)
מהטמה גנדי  (1)
מוסטפה חסונה  (1)
מיכאל קובנר  (1)
מיכל היימן  (1)
מיכלס  (1)
מכות מצרים  (1)
מכלול לונדון  (1)
מליסנדה  (1)
מללה יוספזאי  (1)
מן  (1)
מנורת המקדש  (1)
מנטנייה  (1)
מקס ארנסט  (1)
מרי אנטואנט  (1)
מריה  (1)
מרק רותקו  (1)
משה בתיבה  (1)
משה ואהרון לפני פרעה  (1)
משתה  (1)
נורלדין מוסא  (1)
נח  (1)
נחל צפית  (1)
נטייה  (1)
ניקולא פוסין  (1)
ניקולה פוסין  (1)
ניקולס מליר  (1)
ניקולס מלירה  (1)
נישואין  (1)
נלסון מנדלה  (1)
נפוליון  (1)
נפרטיטי  (1)
סזאן  (1)
סטורנוס  (1)
סיני  (1)
סיקסטוס ה-3  (1)
סנטה מריה מגורה  (1)
סנטה קתרינה  (1)
ספר השעות של מאאסטריכט  (1)
עיניים  (1)
עצמאות  (1)
פבלו פיקאסו  (1)
פז  (1)
פטרוס  (1)
פיום  (1)
פייר פרנצסקו מולה  (1)
פסיפס ציפורי  (1)
פראנס לבה-נדב  (1)
פרדריק באזיל  (1)
פריז  (1)
פרננד קומון  (1)
פרנסואה הראשון  (1)
פרשת האזינו  (1)
פרשת השבוע  (1)
פרשת ויחי  (1)
פרשת וירא  (1)
פרשת וישלח  (1)
פרשת חוקותי  (1)
פרשת כי תבוא  (1)
צילום  (1)
צליבה  (1)
צרעת  (1)
צרץ  (1)
קאספאר פרידריך  (1)
קארל פבריציוס  (1)
קברי אצילים במצרים  (1)
קוניה  (1)
קונסטבל  (1)
קורח  (1)
קטקומבות  (1)
קלימט  (1)
קספר דויד פרידריך  (1)
קציר  (1)
קרטוגרפיה  (1)
קשת טיטוס  (1)
קשת קונסטנטין  (1)
קתדרלה גותית  (1)
קתרין הקדושה  (1)
קתרין מקלווס  (1)
קתרינה הקדושה  (1)
רוונה  (1)
רוזה בונור  (1)
רות המואבייה  (1)
רחל ולאה  (1)
ריאליזם סוציאליסטי  (1)
ריברה  (1)
רקמת ביו  (1)
שארל השביעי  (1)
שמשון  (1)
שעיר לעזאזל  (1)
שרדן  (1)
תבליטים אשוריים  (1)
תומס איקינס  (1)
תור הזהב בהולנד  (1)
תל-חי  (1)
תנך לנינגרד השני  (1)
תנך מורגן  (1)
תרנגול כפרות  (1)
תשעה באב  (1)
ארכיון
תמצאו אותי גם בסולם

הסולם - בית ספר לאמנות
לדף הפייסבוק שלי


ימי קציר

15/05/2018 17:34
מרגו סטרומזה-אוזן
ואן גוך, ברויגל, קברי אצילים במצרים

מאז המהפכה החקלאית (בין האלף השמיני לאלף החמישי לפנה"ס, תלוי איפה) הגידול העיקרי של האדם היה חיטה, וזמן הקציר היה בפרוס הקיץ או באמצעו, תלוי במיקומה של האדמה: בעוד שבמצרים קצרו את החיטה כבר באביב, חודש יולי היה חודש הקציר במערב אירופה. 
 
קברם של סנדג'ם, טייח בחייו עלי אדמות ואיכר לנצח, ושל אשתו לי-נפרטי נתגלה בינואר 1886 על-ידי עובדים מקומיים בדיר אל-מדינה, בגדה המערבית של הנילוס מול תביי, קצת צפונה מעמק קברי המלכות. סנדג'ם ואשתו חיו בימי השושלת ה- 19, במאה ה- 13 לפנה"ס (1189-1292 לפנה"ס). בקיר המזרחי של חדר הקבורה, ברצועה האמצעית מתואר סנדג'ם קוצר חיטה: בידו השמאלית הוא מחזיק באגד שיבולים ובימנית הוא קוצר אותם בעזרת מגל גדול, שלהבו היה עשוי מעץ. מאחוריו הולכת אשתו לי-נפרטי, האוספת את השיבולים את הסל שבידה. אדמתו של סנדג'ם, בו גדלים עצי פרי ותירס, מגודר בתעלות השקיה. זמן הקציר במצרים היה בין אפריל ליוני תלוי במזג האוויר, לפני ההצפה השנתית של הנילוס. 

מפתח כתב-היד שלפנינו - ספר התהילים של סר ג'ופרי לוטרל - בעל אחוזה בכפר אירנהם שבמחוז לינקולנשיר במזרח אנגליה של תחילת המאה ה- 14 – מתאר את הקציר ואיסוף האלומות. באנגליה של ימי-הביניים נשות האיכרים לא הופלו לרעה בגין מינן (יחי השוויון!) והן מתוארות קוצרות והגברים מאלמים אחריהן. הציור מאייר את פסוק 12 במזמור צו הכתוב מעליו בדיוק, בעמוד השמאלי: "יעלוז שדי וכל-אשר-בו" ("Gaudebunt campi et omnia quae in eo sunt") והמשך הפסוק "אז ירננו כל עצי-יער" בעמוד הימני למעלה. התכנית העיטורית של שולי הדפים בכתב-היד מתארת שלל עבודות חקלאיות שהיו נהוגות באחוזת סר לוטרל תוך תשומת לב רבה לפרטי לבוש, לכלים חקלאיים, לחיות המשק ולגידולים חקלאיים. 
   
הספרייה הבריטית, Add.42130
איוריו של כתב-היד הזה הם ציון דרך בציור מתוך התבוננות, צורת אמנות שתלך ותתפתח במהלך המאה ה- 14, בעיקר בכל הקשור לחיות (בעיקר ציפורים) ולעבודות החקלאיות שנהגו סביב השנה, וזאת בהשפעת הנוהג לעטר את לוחות השנה בכתבי-היד, כפי שנראה בדוגמאות הבאות מסוף המאה ה- 15 ותחילת המאה ה- 16:
    
איורים אלה מהווים חוליה בשרשרת ההשתנות של האמנות והמעבר מימי-הביניים בשיאם לתקופה שנהוג לכנותה שלא בצדק "הרנסנס הצפוני". הם עדיין מצוירים בתוך כתבי-יד בעיטור ללוח השנה, ומה שמתחשק הוא "לקרוע" את מסגרת לוח השנה כדי לחשוף את התמונה שמתחתיו... 

מי שניתק את התיאורים הללו מלוחות השנה, והוציא אותם מכתבי-היד אל המרחב, הוא פיטר ברויגל האב. בסביבות שנת 1565 הזמין הסוחר ניקולס יונגלינק מאנטוורפן סידרה של ציורי שמן על עץ שתיארו את העבודות החקלאיות במהלך חודשי השנה השונים. אין יודעים בוודאות כמה ציורים הכילה הסדרה (תריסר כמספר חודשי השנה?) מהם שרדו חמישה: ציידים בשלג המתאר את עבודת חודש ינואר, יום סגריר המתאר את פברואר, קציר החיטים המתאר את יולי, קציר התירס המתאר את אוגוסט וחזרת העדר המתייחס לנובמבר. 
 
פיטר ברויגל האב, קציר חיטים, 1565, שמן על עץ, 117 על 161 סמ'
בקומפוזיציה האהובה על ברויגל המופיעה בכמה מציוריו, הוא יוצר במישור הקדמי חלקת אדמה גבוהה עליה הוא מעמיד דמויות, חלקן עומדות בגבן אלינו ומסתכלות על הנוף הנפרש מתחתיהן והלאה. אנו מאמצים את נקודת המבט של הדמויות וכך מכניס אותנו ברויגל לציור, ואנחנו יורדים יחד איתן במשעול שמעבר לגבעה הנמשך אל שדות החיטה, משם פונים שמאלה אל ערימת החציר, וממשיכים אל הבתים, ואל הכנסייה הנמצאת קצת הלאה, ומשם אל תחנת הרוח ואל הנהר הזורם עד לאופק המתוארים ב"ספומטו" - עשן באיטלקית, מושג שהמציא ליאונרדו דה וינצ'י כדי לתאר את "מסך העשן הכחלחל" הנוצר במרחק בגלל חלקיקי האטמוספירה. ברויגל ביקר באיטליה כ- 15 שנים לפני שצייר את סדרת הציורים הזו, ואף גר וצייר ברומא במהלך שנת 1553, ובוודאי הפנים כמה מאפיינים בסגנון הרנסנס האיטלקי. 

במהלך המאה ה- 19 נרשם גידול עצום בציורים שתיארו קציר תוך התמקדות בעובדים, כביטוי לריאליזם הפוליטי-תרבותי ששטף את אירופה וכתגובת נגד למהפכה התעשייתית. כך לכדו הציירים שתי ציפורים במכה אחת: הם תיארו את עבודת השדה כביטוי לחיים בריאים בכפר לעומת תנאי המחייה העלובים של פועלי החרושת ברובעים העניים המצחינים של הערים הגדולות בהם זרם הביוב ברחובות, והם התעניינו באדם הפשוט, הפרולטר, שכוח שריריו היה (ועודנו) הדבר היחיד שבבעלותו, לעומת בעל האדמה שהגדיל את הונו על חשבון עבודתו של האיכר. אולי יש לראות את השפעתה של הרומנטיקה בתיאורים הרבים דווקא של מנוחת הקוצרים, כמו בציורו של ואן גוך מדצמבר 1889-ינואר 1890, בעת ששהה בבית החולים לחולי נפש בסן-רמי דה פרובנס. הציור מבוסס על עבודה של ז'ן-פרנסואה מייה, כמו ציורים רבים אחרים של ואן גוך מהתקופה הזו.
  
ז'ן-פרנסואה מייה, שעת צהרים, פסטל על נייר, 1886, 23 על 42 סמ';      ואן גוך, צהרים, שמן על בד, 73 על 91 סמ'; 
ואן גוך כתב לאחיו תאו בקשר לעבודה זו: "אני משתמש בשפה אחרת, שפת הצבעים, כדי לתרגם את תחושת האור והחושך לשחור וללבן." האינטנסיביות הגדולה אצל ואן גוך – לעומת השלווה ששורה על העבודה של מייה – מושגת על-ידי שימוש בצבעים משלימים - הכחול והחרדל – ותנועות המכחול  הנראות בערימות החציר ובשמיים.

קציר חיטים הוא סמל לשלווה ולתקווה שבחורף שלאחריו יהיה שפע קמח להכין ממנו לחם. הלוואי ומראות שלווים ילוו את קציר החיטים אצלנו ואצל שכנינו בשנים הבאות במקום המראות להם אנו עדים בשבועות האחרונים.
 
רפאל חיון, שריפה בנחל עוז, מאי 2018

 

uzan
17/05/2018 08:29
פוסט מעניין. מעכשיו עד פברואר, בו יתכסו שוב השדות בגווני הירוק אפשר בהחלט להינות מגווני הצהוב בשדות החקלאיים. השנה יתווסף לצבעים הצבע השחור ....גם זה יעבור עד פברואר..
אנני דדון
20/05/2018 13:18
פוסט מאוד יפה. חבל שאין כבר היום איורים כל כך יפים כמו שהיו בימי הביניים. הלוואי ונחזור - כמו שכתבת- לרוגע וליופי שנותנות לנו שתי התמונות של האיכרים הנחים בשדה.

למה שלא תחברי את כל הפוסטים שלך, כך שיהיו לספר?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: