עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

מרצה לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה ולקהל הרחב
מתעניינת בעיקר בימי הביניים, במגדר, בצילום ובאמנות צרפתית
בת זוגו של ירון ואמם של גלעד, איתמר ואלון
גרה ביישוב קציר בוואדי עארה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
משה  (5)
גוטו  (4)
מיכלאנגלו  (4)
רובנס  (4)
רמברנדט  (4)
גורגיה אוקיף  (3)
ואן גוך  (3)
אדגר דגה  (2)
אל גרקו  (2)
אל-גרקו  (2)
בוטיצלי  (2)
ברויגל  (2)
גיימס טיסו  (2)
ישו  (2)
סוריאליזם  (2)
פטר פול רובנס  (2)
פירנצה  (2)
פרנסואה בושה  (2)
קודקס מנסה  (2)
רפאל  (2)
שאגאל  (2)
DAU  (1)
א.פ. קלה  (1)
אבן בטוטה  (1)
אברהם פירקוביץ  (1)
אגסים  (1)
אדוארד מונק  (1)
אדלה בלוך-באואר  (1)
אדרוורד ווסטון  (1)
אהרון הכהן הגדול  (1)
או ןןלייר-קוסטר  (1)
אוגוסטוס  (1)
אוגוסטינוס  (1)
אופיצי  (1)
אורב  (1)
אורציו גנטילסקי  (1)
אושוויץ  (1)
איספהאן  (1)
איקונה  (1)
אלאונור מאקוויטניה  (1)
אלהמברה  (1)
אליזבת הראשונה  (1)
אלפרד שטיגליץ  (1)
אנדרטת המסוקים  (1)
אנטוניו קנובה  (1)
ארדון  (1)
ארווין פן  (1)
ארוחת חג  (1)
ארט נובו  (1)
אריות  (1)
ארנבות  (1)
אשורבניפל  (1)
באד-וימפן  (1)
בהעלותך  (1)
בויארדיני  (1)
בוש  (1)
ביאליק  (1)
ביד  (1)
בית-טבילה  (1)
בלתוס  (1)
בנדינלי  (1)
בסטיארי  (1)
בר-מצווה  (1)
ברונזה  (1)
ברונזינו  (1)
גוזף מלורד וויליאם טרנר  (1)
גויה  (1)
גון אוורט מיליי  (1)
גוסטב קייבוט  (1)
גוסטב קלימט  (1)
גורדון פארקס  (1)
גיברטי  (1)
גן העדן  (1)
גנדי  (1)
גרגוייל  (1)
גרו  (1)
גרניקה  (1)
גרשווין  (1)
גרשוני  (1)
דאיה קרישנה  (1)
דה פבריאנו  (1)
דוד המלך  (1)
דונטלו  (1)
דורה מאר  (1)
דורר  (1)
דיאן ארבוז  (1)
דיוויד הוקני  (1)
דיוקן רומי  (1)
דינה  (1)
דלה פרנצסקה  (1)
דלקרואה  (1)
האפיפיור סיקסטוס הרביעי  (1)
הארץ המובטחת  (1)
הגדת הזהב  (1)
הגדת סרייבו  (1)
הדסון ריבר  (1)
הדפס יפני  (1)
הודון  (1)
הונורה דומייה  (1)
הטעיית העין  (1)
היטלר  (1)
היפטיה  (1)
המבול  (1)
המהפכה הבושלוויקית  (1)
הצלב האמתי  (1)
הרקלס  (1)
השעות של בדפורד  (1)
התהילים של לואי הקדוש  (1)
התהילים של פריז  (1)
התהלים של חלודוב  (1)
ווטרלו  (1)
וויליאם הולמן הנט  (1)
וולטר  (1)
ווליאים בוגורו  (1)
ויסטון צרציל  (1)
ויקהל-פיקודי  (1)
ורמיר  (1)
זאן דארק  (1)
זאן פוקו  (1)
זאן-פרנסואה מילה  (1)
זאק ליפשיץ  (1)
חזיר  (1)
טבעת  (1)
טונדו סוורוס  (1)
טיציאן  (1)
יאן גוסרט  (1)
יאנוש קורצק  (1)
ידיד רובין  (1)
יוסטיניאן הראשון  (1)
יוסף ואחיו  (1)
ים המלח  (1)
ינואריוס זיק  (1)
יפו  (1)
כס מקסימיאנוס  (1)
כרתים  (1)
כשרות  (1)
כתב יתדות  (1)
כתובה  (1)
לאוניד פסטרנק  (1)
לאונרדו  (1)
לואי ה- 16  (1)
לוט ובנותיו  (1)
ליגוצי  (1)
לידת מריה  (1)
לנסלוט  (1)
מבטים  (1)
מבצע ולקירי  (1)
מגפת הדבר  (1)
מדיצי  (1)
מהטמה גנדי  (1)
מוסטפה חסונה  (1)
מיכאל קובנר  (1)
מיכל היימן  (1)
מיכלס  (1)
מכות מצרים  (1)
מכלול לונדון  (1)
מליסנדה  (1)
מללה יוספזאי  (1)
מן  (1)
מנורת המקדש  (1)
מנטנייה  (1)
מקס ארנסט  (1)
מרי אנטואנט  (1)
מריה  (1)
מרכוס ליסיניוס קרסוס  (1)
מרק רותקו  (1)
משה בתיבה  (1)
משה ואהרון לפני פרעה  (1)
משתה  (1)
נורלדין מוסא  (1)
נח  (1)
נחל צפית  (1)
נטייה  (1)
ניקולא פוסין  (1)
ניקולה פוסין  (1)
ניקולס מליר  (1)
ניקולס מלירה  (1)
נישואין  (1)
נלסון מנדלה  (1)
נפוליון  (1)
נפרטיטי  (1)
סזאן  (1)
סטורנוס  (1)
סיני  (1)
סיקסטוס ה-3  (1)
סנטה מריה מגורה  (1)
סנטה קתרינה  (1)
ספר השעות של מאאסטריכט  (1)
עיניים  (1)
עצמאות  (1)
פבלו פיקאסו  (1)
פז  (1)
פטרוס  (1)
פיום  (1)
פייר פרנצסקו מולה  (1)
פסיפס ציפורי  (1)
פראנס לבה-נדב  (1)
פרדריק באזיל  (1)
פריז  (1)
פרננד קומון  (1)
פרנסואה הראשון  (1)
פרשת האזינו  (1)
פרשת השבוע  (1)
פרשת ויחי  (1)
פרשת וירא  (1)
פרשת וישלח  (1)
פרשת חוקותי  (1)
פרשת כי תבוא  (1)
צילום  (1)
צליבה  (1)
צרעת  (1)
צרץ  (1)
קאספאר פרידריך  (1)
קארל פבריציוס  (1)
קברי אצילים במצרים  (1)
קוניה  (1)
קונסטבל  (1)
קורח  (1)
קטקומבות  (1)
קלימט  (1)
קספר דויד פרידריך  (1)
קציר  (1)
קרטוגרפיה  (1)
קשת טיטוס  (1)
קשת קונסטנטין  (1)
קתדרלה גותית  (1)
קתרין הקדושה  (1)
קתרין מקלווס  (1)
קתרינה הקדושה  (1)
רוונה  (1)
רוזה בונור  (1)
רות המואבייה  (1)
רחל ולאה  (1)
ריאליזם סוציאליסטי  (1)
ריברה  (1)
רקמת ביו  (1)
שארל השביעי  (1)
שמשון  (1)
שעיר לעזאזל  (1)
שרדן  (1)
תבליטים אשוריים  (1)
תומס איקינס  (1)
תור הזהב בהולנד  (1)
תל-חי  (1)
תנך לנינגרד השני  (1)
תנך מורגן  (1)
תרנגול כפרות  (1)
תשעה באב  (1)
ארכיון
תמצאו אותי גם בסולם

הסולם - בית ספר לאמנות
לדף הפייסבוק שלי


לכבוד לידתה של הנסיכה לבית קוק

03/07/2018 14:29
מרגו סטרומזה-אוזן
בוטיצלי, רובנס, גוטו, לידת מריה
ישנם לא מעט תיאורי לידות באמנות, אך רובם מתארים לידות של בנים שהפכו לגיבורים, לנביאים, למלכים או למשיחים ברבות ימיהם (הרקלס, בודהה, אלכסנדר, ישו...). לעומתם, אפשר לספור על יד אחת את תיאורי הולדת בנות: לידת מרים, אמו של ישוע, ולידת מריה דה מדיצ'י, מלכת צרפת. כמו כן, ניתן לכלול גם את תיאור לידתן של שתי אלות, שלא נולדו תינוקות אלא נשים בשיאן: אתנה, אלת המלחמה היוונית שנולדה מראשו של אביה, זאוס, חמושה בכלי נשקה - הכידון, הקסדה והמגן - ומוכנה לקרב, ואפרודיטה, אלת היופי והאהבה, שנולדה מקצף גלי הים חמושה אף היא בכלי נשקה – הערום. 
תיאורים המוקדמים ביותר של הולדת מרים אם ישוע מתוארכים בתחילת המאה ה- 14, והם קשורים לעניין שגילו המאמינים בהיסטוריה של מרים לפני שילדה את ישוע, עניין שהתעורר  בימי הביניים המאוחרים, וקיבל ביטוי כתוב תחת קולמוסו של נזיר איטלקי בחיבורו "הגדת הזהב". כמעט במקביל, תיאר גו'טו את מחזור חיי מריה על קירות הקפלה הפרטית של משפחת סקרובני בפדובה.
    
ג'וטו די בונדונה, מחזור חיי הבתולה: הולדת הבתולה, 1310 בקירוב, פרסקו, 200 על 185 סמ'
ציור הקיר מתאר שני רגעי זמן שונים: אנה, אמה של מרים, יושבת במיטה, זרועותיה פשוטות לקבל את התינוקת אחרי שהמיילדות, הנראות במישור הקדמי, רחצו והלבישו אותה. 

באופן מאוד לא צנוע, וכיאה למריה דה מדיצ'י שהייתה לאשת מלך צרפת הנרי הרביעי ומלכה בפועל אחרי מות המלך ועד שבנה הגיע לפרקו בתחילת המאה ה- 17, מבוסס ציור לידתה של מריה דה מדיצ'י על תיאורי לידתו של ישו. משהגיע בנה, יורש העצר, לפרקו, לא נטתה מריה דה מדיצ'י להיפרד מכס המלכות. כשקצה נפשו של יורש העצר בעריצות אימו, הוא הגלה אותה מצרפת... כשחזרה מן הגלות, ביקשה מריה דה מדיצ'י מפטר פול רובנס, אז הצייר העסוק ביותר ברחבי אירופה הקתולית, לצייר את מהלך חייה ב- 24 ציורים ענקיים שנועדו לגלריית האורחים בארמון הלוקסמבורג בפריז, משכנה, ומוצגים כיום במוזיאון הלובר בפריז. מבין כל הסצנות שתוכננו בקפידה, השנייה תיארה את הולדת המלכה לעתיד:
 
פיטר פול רובנס, לידתה של המלכה, שמן על בד, 3.94 על 2.95 סמ'
מריה דה מדיצ'י נולדה ב- 26 באפריל 1573 בפלצו פיטי בפירנצה, בת שישית לארכידוכסית ג'ואנה מאוסטריה ולדוכס הגדול של טוסקנה, פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, אך גדלה בבדידות אחרי שכל משפחתה הגרעינית, למעט אח אחד, נפטרו בילדותה. נישואיה להנרי הרביעי, מלך צרפת האלמן והמבוגר ממנה בשנות דור, היה מוצא מוכבד, אם כי די עצוב, לילדה שגודלה על-ידי קרובי משפחתה. היא נישאה מבלי להכיר את הנרי הרביעי, דרך שליח שנשלח לחתום על חוזה הנישואין, וכשהגיעה אונייתה לנמל מרסי לא הטריח עצמו בעלה הטרי לבוא ולקבל את פניה על המזח.
רובנס שילב דמויות מיתולוגיות רבות בכל סדרת הציורים של מריה דה מדיצ'י יחד עם איקונוגרפיות נוצריות, מתוך ניסיון להמציא עבור פטרוניתו מיתולוגיה אישית. במישור הקדמי נראה אל הנהר הנשען על כד ממנו זורמים מים ומהווה פרסוניפיקציה של הארנו, הנהר החוצה את פירנצה. במרכז, האלה לוצ'ינה מעניקה את התינוקת לפרסוניפיקציה של העיר פירנצה, המחזיקה את התינוקת, שראשה זוהר, כפי שמרים מחזיקה את ישוע. קרן השפע מסמלת את מזלה של התינוקת ואת השפע שיאפיין את חייה.  

המיתולוגיה היוונית מספקת שני מיתוסים לבריאתה של אפרודיטה, האחד נמסר על-ידי הומרוס ומייצג אהבה שמימית, והשני נמסר על-ידי הסיודוס, המאוחר ממנו בכמאה שנים, ומייצג אהבה גופנית. וכך מסופר בחיבור תאוגוניה להסיודוס (מאות 7-8 לפנה"ס):
"...הושיט יד-שמאלו אזי קרונוס
ממארב, וימינו במגל חד-השן החזיקה,
הוא המגל העצום, ואת מבושיו של אביהו
חש וקצר וקטע והשלך השליכם אחוריהו.
האברים לא לשוא נזרקו מידיו ונפלו...
אך המבושים שגזרם בצורו וזרקם מיבשת
אל נבכי-ים סוערים, עת רבה עוד נשאו על המים
עד אשר קצף לבן עטף את בשר בן-הנצח.
בו, בקצף, צמחה וגדלה העלמה. על קיתרי,
אי רב-קדושה, ראשונה היא עברה ומשם חיש הגיעה
אל אדמת קפרוס, האי מוקף על סביביו זרמי מים.
שמה יצאה האלה יפה ונערצת, וירק
דשא צמח סביב נוי-חטב אגליה. ובשם אפרודיטי
(היא ילידת קצף-ים ויפת העטרת קיתרי)
לה יקראו האלים ובני החלוף, כי מקצף
מים גדלה, אך קיתרי – על-כי אל קתרי הגיעה."
שורות 198-176, בתרגום שלמה שפאן
אפרודיטה אם כך היא תוצר של זרע שנפלט מאיבר מינו של אורנוס, שנקצץ בידי קרונוס בנו, ושנזרק לים ליד קפריסין (קפרוס). הזרע התערבב עם קצף הים, ובאופן פלאי נוצרה אפרודיטה וגדלה בטרם הגיעה אל קיתרי – אי מול הקצה הדרומי של הפלופונס. 
הציור הידוע ביותר כנראה המתאר את הגעתה של אפרודיטה/ונוס (במיתולוגיה הרומית) אל החוף הוא ציורו של בוטיצ'לי הנקרא לידת ונוס, שנעשה באמצע שנות השמונים של המאה ה- 15, כנראה עבור בית הכפר של משפחת מדיצ'י (כמאה שנים לפני הולדתה של מריה דה מדיצ'י).
 
סנדרו בוטיצ'לי, לידת ונוס, 1485 בקירוב, טמפרה על בד, 172.5 על 278.5 סמ', אופיצי, פירנצה
משמאל אל הרוח זפיר, מימין אלת הפרחים פלורה ובתווך ונוס. זפיר, הנושא את האלה כלוריס, דוחף בנשיפתו את ונוס אל החוף, ופלורה מחכה שתגיע על-מנת לעטוף אותה בגלימה הדורה. הדמויות חסרות משקל ומרחפות ונושאות עיניהן אל ונוס המביטה בצופה. זו עומדת על רגלה השמאלית, רגלה הימנית כפופה מעט, מסתירה את איבר מינה במחלפותיה הזהובות הנתונות בידה השמאלית, בעוד ידה הימנית מכסה את שדיה, או לפחות את אחד מהם. תנוחתה מבוססת על פסלים יווניים-רומיים של "ונוס פודיקה" (ונוס הצנועה), המבוססים על פסלו של פרקסיטלס, הפסל היווני בן המאה ה- 4 לפנה"ס, שלא שרד. הנוף המתואר חלומי כמו הדמויות: גלי המים בצורת V, החוף המפורץ המהדהד אותם והפרחים המרחפים כמו ניתקו משמלתה של פלורה. ככל הנראה בוטיצ'לי שאב את התיאור משירו של חברו, משורר החצר של משפחת מדיצ'י, אניולו פוליציאנו הנאופלטוני - זרם שביקש למזג בין התרבות היוונית-רומית לבין דרך המחשבה הנוצרית. 

המיזוג התרבותי היה דרך חייה של האצולה הרומית במאה הרביעית שהתנצרה, כפי שנראה באופן כה טבעי במבחר התיאורים המעטרים את תיבת פרוג'קטה, שניתנה, יש להניח, כמתנת חתונה לזוג המתואר על מכסה התיבה והמוזכר בכתובת: "סקונדוס ופרוג'קטה חיים בישו". הזוג הטרי הנוצרי, שהתחנך על ברכי התרבות הרומית-פגאנית, לא ראה שום בעיה במיזוג בין דמויות מיתולוגיות לתכנים נוצריים, והמשיל את הכלה פרוג'קטה, המתוארת על צידו השני של המכסה בדרכה לרחוץ באמבט, לונוס על הקונכייה הנישאת בידי שני היפוקמפ (היבריד חצי אדם-חצי קטו - מפלצת מיתולוגית ימית). 
     
מי ייתן והנסיכה לבית קוק לא תלד משיח, ולא תינשא למלך, שהוריה יהיו בשר ודם ויאריכו ימים על פני האדמה ויזכו להביאה לחופה, ושתוכל למזג בחייה את רב-התרבותיות אליה נולדה ולשלוט ביד רמה בגדוד אחיה הגדולים והאוהבים.  
הארכידודה האוהבת

איתי
03/07/2018 19:52
ערוב מופלא בין יצירה יצרים ויצורה
מיוחד במיוחד לקראת יום ההולדת של ירון הממשמש ובא
מרגו סטרומזה-אוזן
03/07/2018 20:28
חכה חכה, לזה מובטח פוסט חגיגי במיוחד
uzan
04/07/2018 13:47
אין ספק שלידתה של העלמה קוק משמח. אני סקרן לראות את האחים החמודים, הם בטח מאושרים כמו ההורים ..לפחות. התיאורים שהצגת מופלאים ואהבתי מאוד את תיאור של לידת ונוס.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: