עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

מרצה לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה ולקהל הרחב
מתעניינת בעיקר בימי הביניים, במגדר, בצילום ובאמנות צרפתית
בת זוגו של ירון ואמם של גלעד, איתמר ואלון
גרה ביישוב קציר בוואדי עארה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
משה  (5)
גוטו  (4)
מיכלאנגלו  (4)
רובנס  (4)
רמברנדט  (4)
גורגיה אוקיף  (3)
ואן גוך  (3)
אדגר דגה  (2)
אל גרקו  (2)
אל-גרקו  (2)
בוטיצלי  (2)
ברויגל  (2)
גיימס טיסו  (2)
ישו  (2)
סוריאליזם  (2)
פטר פול רובנס  (2)
פירנצה  (2)
פרנסואה בושה  (2)
קודקס מנסה  (2)
רפאל  (2)
שאגאל  (2)
DAU  (1)
א.פ. קלה  (1)
אבן בטוטה  (1)
אברהם פירקוביץ  (1)
אגסים  (1)
אדוארד מונק  (1)
אדלה בלוך-באואר  (1)
אהרון הכהן הגדול  (1)
או ןןלייר-קוסטר  (1)
אוגוסטוס  (1)
אוגוסטינוס  (1)
אופיצי  (1)
אורב  (1)
אורציו גנטילסקי  (1)
אושוויץ  (1)
איספהאן  (1)
איקונה  (1)
אלאונור מאקוויטניה  (1)
אלהמברה  (1)
אליזבת הראשונה  (1)
אלפרד שטיגליץ  (1)
אנדרטת המסוקים  (1)
אנטוניו קנובה  (1)
ארדון  (1)
ארווין פן  (1)
ארוחת חג  (1)
ארט נובו  (1)
אריות  (1)
ארנבות  (1)
אשורבניפל  (1)
באד-וימפן  (1)
בהעלותך  (1)
בויארדיני  (1)
בוש  (1)
ביאליק  (1)
ביד  (1)
בית-טבילה  (1)
בלתוס  (1)
בנדינלי  (1)
בסטיארי  (1)
בר-מצווה  (1)
ברונזה  (1)
ברונזינו  (1)
גוזף מלורד וויליאם טרנר  (1)
גויה  (1)
גון אוורט מיליי  (1)
גוסטב קייבוט  (1)
גוסטב קלימט  (1)
גורדון פארקס  (1)
גיברטי  (1)
גן העדן  (1)
גנדי  (1)
גרגוייל  (1)
גרו  (1)
גרניקה  (1)
גרשווין  (1)
גרשוני  (1)
דאיה קרישנה  (1)
דה פבריאנו  (1)
דוד המלך  (1)
דונטלו  (1)
דורה מאר  (1)
דורר  (1)
דיאן ארבוז  (1)
דיוויד הוקני  (1)
דינה  (1)
דלה פרנצסקה  (1)
דלקרואה  (1)
האפיפיור סיקסטוס הרביעי  (1)
הארץ המובטחת  (1)
הגדת הזהב  (1)
הגדת סרייבו  (1)
הדסון ריבר  (1)
הדפס יפני  (1)
הודון  (1)
הונורה דומייה  (1)
הטעיית העין  (1)
היטלר  (1)
היפטיה  (1)
המבול  (1)
המהפכה הבושלוויקית  (1)
הצלב האמתי  (1)
הרקלס  (1)
השעות של בדפורד  (1)
התהילים של לואי הקדוש  (1)
התהילים של פריז  (1)
התהלים של חלודוב  (1)
ווטרלו  (1)
וויליאם הולמן הנט  (1)
וולטר  (1)
ווליאים בוגורו  (1)
ויסטון צרציל  (1)
ויקהל-פיקודי  (1)
ורמיר  (1)
זאן דארק  (1)
זאן פוקו  (1)
זאן-פרנסואה מילה  (1)
זאק ליפשיץ  (1)
חזיר  (1)
טבעת  (1)
טונדו סוורוס  (1)
טיציאן  (1)
יאן גוסרט  (1)
יאנוש קורצק  (1)
ידיד רובין  (1)
יוסטיניאן הראשון  (1)
יוסף ואחיו  (1)
ים המלח  (1)
ינואריוס זיק  (1)
יפו  (1)
כס מקסימיאנוס  (1)
כרתים  (1)
כשרות  (1)
כתב יתדות  (1)
כתובה  (1)
לאוניד פסטרנק  (1)
לאונרדו  (1)
לואי ה- 16  (1)
לוט ובנותיו  (1)
ליגוצי  (1)
לידת מריה  (1)
לנסלוט  (1)
מבטים  (1)
מבצע ולקירי  (1)
מגפת הדבר  (1)
מדיצי  (1)
מהטמה גנדי  (1)
מוסטפה חסונה  (1)
מיכאל קובנר  (1)
מיכל היימן  (1)
מיכלס  (1)
מכות מצרים  (1)
מכלול לונדון  (1)
מליסנדה  (1)
מללה יוספזאי  (1)
מן  (1)
מנורת המקדש  (1)
מנטנייה  (1)
מקס ארנסט  (1)
מרי אנטואנט  (1)
מריה  (1)
מרק רותקו  (1)
משה בתיבה  (1)
משה ואהרון לפני פרעה  (1)
משתה  (1)
נורלדין מוסא  (1)
נח  (1)
נחל צפית  (1)
נטייה  (1)
ניקולא פוסין  (1)
ניקולה פוסין  (1)
ניקולס מליר  (1)
ניקולס מלירה  (1)
נישואין  (1)
נלסון מנדלה  (1)
נפוליון  (1)
נפרטיטי  (1)
סזאן  (1)
סטורנוס  (1)
סיני  (1)
סיקסטוס ה-3  (1)
סנטה מריה מגורה  (1)
סנטה קתרינה  (1)
ספר השעות של מאאסטריכט  (1)
עיניים  (1)
עצמאות  (1)
פבלו פיקאסו  (1)
פז  (1)
פטרוס  (1)
פיום  (1)
פייר פרנצסקו מולה  (1)
פסיפס ציפורי  (1)
פראנס לבה-נדב  (1)
פרדריק באזיל  (1)
פריז  (1)
פרננד קומון  (1)
פרנסואה הראשון  (1)
פרשת האזינו  (1)
פרשת השבוע  (1)
פרשת ויחי  (1)
פרשת וירא  (1)
פרשת וישלח  (1)
פרשת חוקותי  (1)
פרשת כי תבוא  (1)
צילום  (1)
צליבה  (1)
צרעת  (1)
צרץ  (1)
קאספאר פרידריך  (1)
קארל פבריציוס  (1)
קברי אצילים במצרים  (1)
קוניה  (1)
קונסטבל  (1)
קורח  (1)
קטקומבות  (1)
קלימט  (1)
קספר דויד פרידריך  (1)
קציר  (1)
קרטוגרפיה  (1)
קשת טיטוס  (1)
קשת קונסטנטין  (1)
קתדרלה גותית  (1)
קתרין הקדושה  (1)
קתרין מקלווס  (1)
קתרינה הקדושה  (1)
רוונה  (1)
רוזה בונור  (1)
רות המואבייה  (1)
רחל ולאה  (1)
ריאליזם סוציאליסטי  (1)
ריברה  (1)
רקמת ביו  (1)
שארל השביעי  (1)
שמשון  (1)
שעיר לעזאזל  (1)
שרדן  (1)
תבליטים אשוריים  (1)
תומס איקינס  (1)
תור הזהב בהולנד  (1)
תל-חי  (1)
תנך לנינגרד השני  (1)
תנך מורגן  (1)
תרנגול כפרות  (1)
תשעה באב  (1)
ארכיון
תמצאו אותי גם בסולם

הסולם - בית ספר לאמנות
לדף הפייסבוק שלי


בלונים לבנים

18/08/2018 14:28
מרגו סטרומזה-אוזן
ה- 19 באוגוסט הוא יום הולדתה של מדאם דו-ברי ((Madame du Barry, הפילגש הפחות ידועה של המלך לואי ה- 15. היא נולדה בשנת 1743 לאם פועלת ולאב לא ידוע. בצרפת של אמצע המאה ה- 18 נתוני פתיחה כאלה לא הבטיחו עתיד מזהיר, אבל יופייה הרב ונסיבות חייה המקריים הביאוה למיטתו של המלך לואי ה- 15 האבל, שלא מצא נחמה מאז מותה של פילגשו וידידת נפשו מדאם דה פומפדור. הרוזנת דו-ברי, שנולדה בשם ז'אן בקו, פגשה את לואי ה- 15 ב- 1768, כשהייתה בת 25 והוא בן 58. הוא בנה עבורה את ארמון לובסיין (Louvecienne) שהפך, עם מותו של מיטיבה ב- 1774, למעונה הקבוע. במהלך כמעט 20 שנה חיה שם מדאם דו-ברי חיים נעימים ופשוטים יחסית הרחק מכל מכריה משכבר הימים בחצר וורסי, עד שב- 1793, במהלך משטר האימים, הובלה לגרדום. 
   
אוגוסטין פג'ו, בסט של הרוזנת דו-ברי, 1773, 56 סמ', מוזיאון הלובר, פריז   
לואיז אליזבת ויז'ה לה-ברן, מדאם דו-ברי, 1781, שמן על בד, 69 X 51 סמ', המוזיאון לאמנות פילדלפיה    
בסט השיש של הרוזנת דו-ברי (פסל ראש וצוואר) שפיסל אוגוסטין פג'ו (Pajou), פסל המלך, הוא אחד מתוך חמישה פסלים של מדאם דו-ברי שפיסל, ונחל הצלחה מידית. מה היה בו שקלע לטעם האצולה של אותן השנים? בוודאי מכלול סיבות, חלקן נובעות מן העבודה עצמה, חלקן מיחסי הציבור שזכתה לה ומן הרגע בו הגיעה לעולם. פג'ו תאר את דו-ברי באופן חדשני, שונה מהמקובל באותה תקופה. 
          
להבנת חדשנותו של פג'ו נשווה את פסלו לפסלו של ז'ן-אנטואן הודון (Houdon), מתחרהו החשוב ביותר, שפיסל בסט של קתרינה הגדולה באותה השנה ממש. 
השינויים אינם בולטים לעין במבט ראשון: שתי הנשים מתוארות כשראשן פונה הצידה ביחס לגופן, תסרוקתן גבוהה ומגלה את מצחן, ותלתלים נופלים באופן טבעי ומחבקים את קו הצוואר. ההבדל בא לידי ביטוי בארבעה פרטים "קטנים" שהם פועל יוצא של הגישה השונה של שני הפסלים: 1. תווי פניה של קתרינה הגדולה זכו לחיקוי מדויק בעוד שתווי פניה של דו-ברי "שופצו" מעט, כך שפג'ו "הקריב" את נכונות התיאור, ודרכו את היכולת לצלול אל תוך נבכי תודעתה של המתוארת, לטובת אידאליזציה של היופי והתקרבות למודלים קלאסיים (כמו של אלות מן האמנות היוונית-רומית). 2. החיוך של קתרינה הגדולה לעומת הדממה שעל פניה של דו-ברי גורמת לקתרינה להיראות טבעית יותר, "רגילה" יותר, ולדו-ברי מרוחקת יותר - החיוך הוא רגעי בעוד שההבעה האילמת היא נצחית. 3. התלתלים של קתרינה נופלים משני צדי צווארה בעוד שהתלתל של דו-ברי נופל רק לאורך צדו השמאלי של צווארה. הסימטריה לכאורה של קתרינה הופכת את דמותה לפחות מתוחכמת לעומת דמותה של דו-ברי. 4. הבגד של קתרינה הגדולה עשיר וכבד ומתאר את הבגדים שלבשה באופן מציאותי: שמלה ומעליה גלימה שעטפה את כתפיה ונרכסה בהצלבה בגובה חזה. דו-ברי לעומתה לבושה בגד דק ועדין המבליט את עיגוליות שדיה (והכתפייה העוברת ביניהם מעצימה את התחושה) ומגלה את כתפה השמאלית ואת רום שדה השמאלי. בגד זה אמור לסמל באופן מדומיין את השמלה היוונית/רומית הקלאסית ולהקרין נופך של מיניות כיאה למעמדה.
התוצאה היא שבעוד הבסט של קתרינה הגדולה נאמן למציאות ולכן היסטורי ונטוע בזמן ובמקום ספציפי, הבסט של פג'ו הוא גרסה אידילית של דו-ברי בעלת איכויות "קלאסיות" (כלומר נאו-קלאסיות) ולכן בעלת איכויות על-זמניות.
דו-ברי קלטה מהר את הנטייה לסגנון החדש שאפיין את הרבע האחרון של המאה ה- 18 – הסגנון הנאו-קלאסי. הסיפור שלהלן מאיר את חושיה האמנותיים המחודדים.
ב- 1771 הזמינה דו-ברי מן האדריכל קלוד ניקולה לדו (Ledoux) מבנה שנודע כפוויליון למוזיקה בגן ארמון לובסיין. המתחם לפוויליון המוסיקה נבחר בזכות הנוף הנשקף ממנו אל נהר הסיין. הנה שני רישומים של האדריכל לדו, האחד של חזית המבנה - חזית בעלת ארבעה עמודים יוניים היוצרים מבואה, וגג שטוח שלא כבמקדשים היווניים, ותכנית קרקע בה נראית המבואה בצורת חצי עיגול, ממנה נכנסים אל חדר ריבועי המוגדל בקשת מכל צד הידוע כסלון המוזיקה (70 מ"ר). החלק האחורי של המבנה הפונה אל הנוף כולל שלושה סלונים: הראשון, במרכז, חדר ריבועי הנקרא סלון המלך (60 מ"ר). משמאלו חדר אליפטי (36 מ"ר), ומימינו חדר בעל גב מקושת (48 מ"ר). 
   

מדאם דו-ברי, שנהנתה מקופת האוצר של המדינה באופן בלתי מוגבל, הזמינה את מיטב האמנים לקשט את הפוויליון. ציור בצבעי מים המתאר את ערב חנוכת הפוויליון ב- 2 בספטמבר 1771 במעמד המלך, חושף את הציור המעטר את תקרת החדר פרי מכחולו של פרנסואה בושה:
הסיפור שלנו נוגע בעיצובו של החדר האליפטי. דו-ברי הזמינה מן האמן ז'ן-הונורה פרגונר 4 ציורי שמן על בד בגודל 318 X 244 סמ', בנושא "התקדמות האהבה": הפגישה, הווידוי, ההכתרה והקראת המכתב, לעיטור 4 נישות בקירות החדר האליפטי.

   
כשהציג פרגונר את ציוריו הגמורים בפני דו-ברי היא לא הסכימה לקבל אותם, משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שהם הציגו את סיפור האהבה בין המלך לבינה באופן שלא מצא חן בעיניה כנראה, והסיבה השנייה היא שהם נראו לה מיושנים בסגנונם ולא מתאימים לעיצוב האדריכלי של הפוויליון (ארבעת הציורים עזבו את צרפת ושוכנים לבטח במוזיאון אוסף פריק בניו-יורק). היא הזמינה סדרה חדשה מן האמן ז'וזף-מרי ויאן, וזו התקבלה  בברכה. נשווה בין ציור אחד מתוך הסדרה החדשה של ויאן לציור המקביל של פרגונר:                                       

ז'וזף-מרי ויאן, מאהב מכתיר את הפילגש שלו, 1773, שמן על בד, 335 X 202 סמ', מוזיאון הלובר
מה השתנה בין שני הציורים? במילה אחת אפשר לומר שהציור של פרגונר מצועצע לעומת זה של ויאן, ואם נפרוט את התמצות הזה לפרוטות נדבר על הבדל בצבעוניות, הבדל בעיצוב הנוף, הבדל בסגנון הלבוש של הדמויות, בכמות הפרטים, בהבדלי הבהירות של הנושא, במיקום הדמיות במסגרת ובקרבתן/ריחוקן מן הצופה...התוצאה דומה להשוואה בין הבסט של דו-ברי לבסט של קתרינה הגדולה. זהו לידתו של הסגנון הנאו-קלאסי שגרש בבושת פנים את סגנון הרוקוקו שמשל בכיפה במהלך שלטונו של לואי ה- 15 וקיבע אותו כסגנון העוסק בזוטות, מיושן, מצועצע ונשי, שאינו יאה לזמנים המודרניים.
לא המהפכה הצרפתית היא ששינתה את האמנות ברבע האחרון של המאה ה- 18 מסגנון הרוקוקו, שאפיין ותאר את חיי הפנאי של החצר, אל סגנון אמנותי שביקש לחזור לאידיאות ולאידיאלים הוויזואליים של האמנות היוונית-רומית הקלאסית – או מה שהמושג הזה אמר לאנשי התקופה באופן לא מדויק. השינוי הסגנוני התרחש במהלך 15 השנים שקדמו להסתערות על הבסטיליה ב- 1789, והוא התאים כמו כפפה ליד לדימוי של אנשי התקופה על איך וכיצד צריכה להיראות השפה הוויזואלית של "תקופה חשובה": רצינית, נצחית קלאסית וגברית.
הפוויליון למוזיקה של ארמון לובסיין עומד להשכרה לאירועים. הנה לינק לסרטון המתאר חתונה שנערכה במקום במהלכה הפריחו האורחים בלונים לבנים לשמיים. אני מקווה שבלונים אלה לא יכילו לעולם חומרי תבערה. 


System MeLeakeinanuzan
System Me
18/08/2018 21:36
שומרת לעצמי את הפוסט כדי לקרוא כשאהיה יותר מרוכזת.
התחיל מעניין :)


-דניאל-
איתי
19/08/2018 06:42
שבוע טוב
תודה על מפגש מרתק עם אישה מדהימה, מניח שאמשיך לחפש קווים לאישיותה ...
ד״ש חמה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: