"...וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר עַד תֻּמם. וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר,ָ לקֹח אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ לְעֵד." (דברים, לא: כד-כו)
תנ"ך לנינגרד השני, דף 476 ב, קהיר, 1008-10, הספרייה הציבורית סנקט-פטרסבורג
זהו אחד משישה-עשר דפי 'שטיח' הכלולים בכתב-היד שכינויו 'תנ"ך לנינגרד השני'. דף זה מתאר, בעזרת צורות גיאומטריות שונות, כעין צורת שער: קשת הנשענת על שני עמודים, וממרכז הקשת תולה שרשרת מעוינים ומשולשים. הצורות הגיאומטריות עשויות ב'מיקרוגרפיה', טקסט המכיל את טקסט המסורה בכתב זעיר.
חשיבותו של כתב היד לא תסולא בפז: זהו כתב-היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך ששרד. הוא כולל את כל הטקסט המקראי בניקוד טבריאני, ומכיל 'קולופון', כלומר את חתימתו של הסופר אהרון בן משה בן אשר, המציינת כך:
"זה המחזור מקרא שלם נכתב ונגמר בנקודות ובמוסרו ומוגה יפה במדינת מצרים ונשלם בחודש סיוון שלשנת ארבעת אלפים ושבע מאות ושבעים שנה לבריאת העולם."
כתב-היד נכלל באוספו של היהודי הקראי אברהם בן שמואל פירקוביץ' שחי בחצי האי-קרים, ממנו יצא לאינספור מסעות גילוי ואיסוף גניזות ברחבי הקווקז (כ- 15,000 פריטים). באחד ממסעותיו, ב- 1830, הגיע לירושלים, גם בה קנה כתבי יד רבים, ובמותו ב- 1874, נקנה האוסף על-ידי הספרייה הציבורית בסנקט פטרסבורג.
שבת שלום!
;){kind=link}