עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

מרצה לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה ולקהל הרחב
מתעניינת בעיקר בימי הביניים, במגדר, בצילום ובאמנות צרפתית
בת זוגו של ירון ואמם של גלעד, איתמר ואלון
גרה ביישוב קציר בוואדי עארה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
מיכלאנגלו  (4)
רובנס  (4)
גוטו  (3)
גורגיה אוקיף  (3)
ואן גוך  (3)
משה  (3)
בוטיצלי  (2)
ברויגל  (2)
ישו  (2)
סוריאליזם  (2)
פטר פול רובנס  (2)
פירנצה  (2)
פרנסואה בושה  (2)
רמברנדט  (2)
רפאל  (2)
שאגאל  (2)
א.פ. קלה  (1)
אבן בטוטה  (1)
אברהם פירקוביץ  (1)
אגסים  (1)
אדגר דגה  (1)
אדוארד מונק  (1)
אדלה בלוך-באואר  (1)
או ןןלייר-קוסטר  (1)
אוגוסטוס  (1)
אופיצי  (1)
אורב  (1)
אושוויץ  (1)
איספהאן  (1)
איקונה  (1)
אל גרקו  (1)
אל-גרקו  (1)
אלהמברה  (1)
אליזבת הראשונה  (1)
אלפרד שטיגליץ  (1)
אנדרטת המסוקים  (1)
אנטוניו קנובה  (1)
ארדון  (1)
ארוחת חג  (1)
ארט נובו  (1)
אריות  (1)
ארנבות  (1)
אשורבניפל  (1)
באד-וימפן  (1)
בהעלותך  (1)
בויארדיני  (1)
בוש  (1)
ביאליק  (1)
ביד  (1)
בית-טבילה  (1)
בלתוס  (1)
בנדינלי  (1)
בסטיארי  (1)
בר-מצווה  (1)
ברונזה  (1)
ברונזינו  (1)
גוזף מלורד וויליאם טרנר  (1)
גויה  (1)
גון אוורט מיליי  (1)
גוסטב קייבוט  (1)
גוסטב קלימט  (1)
גיברטי  (1)
גיימס טיסו  (1)
גן העדן  (1)
גנדי  (1)
גרגוייל  (1)
גרו  (1)
גרניקה  (1)
גרשווין  (1)
גרשוני  (1)
דאיה קרישנה  (1)
דה פבריאנו  (1)
דוד המלך  (1)
דונטלו  (1)
דורה מאר  (1)
דיאן ארבוז  (1)
דיוויד הוקני  (1)
דינה  (1)
דלה פרנצסקה  (1)
דלקרואה  (1)
האפיפיור סיקסטוס הרביעי  (1)
הארץ המובטחת  (1)
הגדת סרייבו  (1)
הדסון ריבר  (1)
הדפס יפני  (1)
הודון  (1)
הונורה דומייה  (1)
הטעיית העין  (1)
היטלר  (1)
היפטיה  (1)
המבול  (1)
המהפכה הבושלוויקית  (1)
הצלב האמתי  (1)
הרקלס  (1)
השעות של בדפורד  (1)
התהילים של לואי הקדוש  (1)
התהילים של פריז  (1)
התהלים של חלודוב  (1)
ווטרלו  (1)
וויליאם הולמן הנט  (1)
וולטר  (1)
ווליאים בוגורו  (1)
ויסטון צרציל  (1)
ויקהל-פיקודי  (1)
זאן דארק  (1)
זאן פוקו  (1)
זאן-פרנסואה מילה  (1)
זאק ליפשיץ  (1)
חזיר  (1)
טבעת  (1)
טונדו סוורוס  (1)
טיציאן  (1)
יאן גוסרט  (1)
יאנוש קורצק  (1)
ידיד רובין  (1)
יוסטיניאן הראשון  (1)
ים המלח  (1)
ינואריוס זיק  (1)
יפו  (1)
כס מקסימיאנוס  (1)
כשרות  (1)
כתב יתדות  (1)
כתובה  (1)
לאוניד פסטרנק  (1)
לאונרדו  (1)
לואי ה- 16  (1)
לוט ובנותיו  (1)
לידת מריה  (1)
לנסלוט  (1)
מבטים  (1)
מבצע ולקירי  (1)
מגפת הדבר  (1)
מדיצי  (1)
מהטמה גנדי  (1)
מוסטפה חסונה  (1)
מיכאל קובנר  (1)
מיכל היימן  (1)
מליסנדה  (1)
מללה יוספזאי  (1)
מן  (1)
מנורת המקדש  (1)
מנטנייה  (1)
מקס ארנסט  (1)
מרי אנטואנט  (1)
מריה  (1)
מרק רותקו  (1)
משתה  (1)
נורלדין מוסא  (1)
נח  (1)
נחל צפית  (1)
נטייה  (1)
ניקולא פוסין  (1)
ניקולה פוסין  (1)
ניקולס מליר  (1)
נישואין  (1)
נלסון מנדלה  (1)
נפוליון  (1)
נפרטיטי  (1)
סזאן  (1)
סטורנוס  (1)
עיניים  (1)
עצמאות  (1)
פבלו פיקאסו  (1)
פז  (1)
פטרוס  (1)
פיום  (1)
פסיפס ציפורי  (1)
פראנס לבה-נדב  (1)
פרדריק באזיל  (1)
פריז  (1)
פרננד קומון  (1)
פרשת האזינו  (1)
פרשת השבוע  (1)
פרשת ויחי  (1)
פרשת וירא  (1)
פרשת וישלח  (1)
פרשת חוקותי  (1)
פרשת כי תבוא  (1)
צילום  (1)
צליבה  (1)
צרעת  (1)
צרץ  (1)
קאספאר פרידריך  (1)
קארל פבריציוס  (1)
קברי אצילים במצרים  (1)
קודקס מנסה  (1)
קוניה  (1)
קונסטבל  (1)
קורח  (1)
קספר דויד פרידריך  (1)
קציר  (1)
קרטוגרפיה  (1)
קשת טיטוס  (1)
קשת קונסטנטין  (1)
קתדרלה גותית  (1)
קתרין הקדושה  (1)
קתרין מקלווס  (1)
קתרינה הקדושה  (1)
רוונה  (1)
רוזה בונור  (1)
רות המואבייה  (1)
רחל ולאה  (1)
ריאליזם סוציאליסטי  (1)
ריברה  (1)
רקמת ביו  (1)
שארל השביעי  (1)
שמשון  (1)
שעיר לעזאזל  (1)
שרדן  (1)
תבליטים אשוריים  (1)
תומס איקינס  (1)
תור הזהב בהולנד  (1)
תל-חי  (1)
תנך לנינגרד השני  (1)
תרנגול כפרות  (1)
תשעה באב  (1)
ארכיון
תמצאו אותי גם בסולם

הסולם - בית ספר לאמנות
לדף הפייסבוק שלי


גשם גשם בוא

06/10/2018 15:35
מרגו סטרומזה-אוזן
גוסטב קייבוט, ואן גוך, הדפס יפני


"...אֱ-לֹ-הֵינו וֵא-לֹ-הֵי אֲבוֹתֵינוּ
בְּגִשְמֵיאוֹרָה . תָּאִיר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי בְרָכָה . תְּבָרֵךְ אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵיגִילָה . תָּגִיל אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי דִיצָה . תְּדַשֵּן אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵיהוֹד . תְּהַדֵּר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי וַעַד טוֹב. תְּוַעֵד אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵיזִמְרָה. תְּזַמֵּר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי חַיִים . תְּחַיֶה אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵיטוֹבָה. תֵּטִיב אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי יְשוּעָה. תּוֹשִיעַ אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵיכַלְכָּלָה. תְּכַלְכֵּל אֲדָמָה:

אָנָּאהוֹרִידֵם לְאוֹרָה. לִבְרָכָה. לְגִילָה. לְדִיצָה. לְהוֹד. לְוַעַד טוֹב.לְזִמְרָה. לְחַיִּים טֹובִים. לְטוֹבָה. לִישוּעָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה.כְּמוֹ שֶאַתָּה הוּא ה' אֱ-לֹ-הֵינוּ רַב לְהוֹשִיעַ. מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִידהַגֶּשֶׁם לִבְרָכָה:"

זהו קטע מן הברכה בנוסח הספרדי, הנאמרת בבתי הכנסת משמיני עצרת - שחל לפני ימים ספורים - ועד לפסח. בקהילות אשכנזיות נאמר פיוט "זכור אב" המיוחס לרבי אלעזר הקליר, פייטן שחיי בארץ ישראל במאות 7-6. בלינק הזה תוכלו למצוא את מילות הפיוט. http://old.piyut.org.il/textual/791.html


תיאורי גשמים באמנות המערבית אינם מוכרים כמעט לפני המאה ה- 17, למעט בתיאורי המבול התנ"כי.

זהו ציור מתוך כתב-יד של ספר בראשית שהועתק ואויר במאה ה- 6, בתקופת הזוהר של האימפריה הביזנטית, כנראה בקונסטנטינופול הבירה. במאה ה- 18 כילתה שריפה את מרבית כתב-היד, למעט כמה דפים בודדים (24 מתוך 196 כנראה). כתב היד מפואר מאוד: הצבע הארגמני של הדפים התקבל על-ידי טבילת הקלף באותו הצבע בו טבלו גם את בגדי הקיסרים ונכתב בכסף (שהשחיר עם השנים). בחינת הדפים ששרדו מראה שעיצוב הדף היה זהה בכולם: מחצית העמוד העליונה נשמרה לטקסט הכתוב ביוונית, ומחציתו התחתונה הכילה איור המתאר את הפסוקים שמעליו.

תיאור המבול מופלא ומעיד על היכרותם של הציירים עם סגנון הציור הקלאסי. סביב התיבה במרכז הציור פזורות דמויות הטובעים בשלל תנוחות: מי מצויר מן הצד, מי מקדימה ומי מאחור; מי מצויר קופץ, מי מושיט את ידיו בתחינה ומי כבר טבע, וממעל הגשם ניתך כקווים שחורים מן הענן המכסה את כל רוחב השמיים.


במהלך הדורות, רוב הציירים שתיארו את הסיפור התנ"כי של המבול לא התעניינו בגשם, אלא הסיפור סיפק תרוץ נהדר לתיאור הגוף העירום (הגברי והנשי) ולהתמודדות של האדם באיתני הטבע (מיכלאנג'לו בתקרת הקפלה הסיסטינית למשל). מאוחר יותר, אמנים שתיארו סצנות של גשם התעניינו בעיקר באור ובהשתקפויות שלו ושל האובייקטים על פני משטחים רטובים, כמו בציור של גוסטב קייבוט שלפניכם:

גוסטב קייבוט, רחוב פריזאי, יום גשום, 1887, שמן על בד, 212 על276 סמ', המכון לאמנויות שיקגו

הציור מתאר את כיכר דבלין ברובע השמיני של פריז, רובע ששינה את פניו באופן בולט במתיחת הפנים האדריכלית שתכנן וביצע הברון הוסמן בשנות השבעים של המאה ה- 19, והפך לאחת השכונות האריסטוקרטיות של העיר עד ימינו אנו. בבעלות משפחתו של קייבוט היו כמה מבנים בשכונה שבתחומה נמצאת תחנת הרכבת סנט-לזר, שהפכה לנושא פופולרי בקרב האימפרסיוניסטים. הבניין הפינתי נמשך בשני רחובות - מימין רחוב סנט-פטרסבורג,ומשמאל רחוב טורין (rue de Turin). קייבוט עיוות את הפרספקטיבה לטובת הקומפוזיציה שלו: האפקט דומה לזה הנוצר בעדשה מצלמה רחבת זווית (מעל 50 ממ'), כלומר עדשה שזווית הראיה שלה גדולה מזווית הראיה של העין האנושית, כך שהציור (או הצילום) מכיל יותר מידע רוחבי במסגרת נתונה.

נדמה שהציור מחולק לשני חלקים ברורים. החלוקה האנכית שלו מוכתבת על-ידי פנס הרחוב: תאורת הרחובות בגז,שהחלה כ- 50 שנה קודם לכן, עמדה כבר להתחלף לתאורה על בסיס חשמל שהוכנסה לשימוש בפריז לראשונה בשנת 1878 בשדרות האופרה. מצד ימין נראה זוג בורגנים ההולכים על המדרכה לעבר הצופה בעודם מביטים אל התרחשות המסבה את תשומת ליבם אך אינה גלויה לעיני הצופה, וגבר (שחלקו הימני חתוך) הנראה מגבו ומתרחק לעומק הציור. בצד השמאלי של הציור מרחב הכביש המרוצף אבנים פתוח עד למבנה הפינתי וממשיך בשני קווים אלכסוניים לשני הרחובות. החלק הזה כולל דמויות רבות, שהופכות לחלק מהנוף הכללי בגלל ריחוקן מהצופה.

קשה לראות את הגשם הנופל, אבל קייבוט מתאר בוירטואוזיות את השתקפותם של האובייקטים על המדרכה והכביש הרטובים. אור היום הרך מגיע מעומק הציור כך שהאובייקטים מטילים את צלם כלפי הצופה: צלו של עמוד התאורה או צלם של האנשים החוצים את הכביש:

בפרט זה אפשר לראות מדוע הוצע לקייבוט להציג את ציורו לראשונה בתערוכה של יצירות איפרסיוניסטיות: למרות שהזוג הבורגני מצויר בקוויות עדינה - שאינה דומה לצורות משיכות המכחול האימפרסיוניסטיות ואפילו מנוגדת להם - המישורים המרוחקים של הציור מתוארים בטכניקה של יצירת כתמים כך שגבולות האובייקטים אינן ברורות וחדות אלא מטושטשות ויוצרות"התרשמות" של צורה.

הציור נקנה על-ידי המכון לאמנות בשיקגו בשנות השישים של המאה העשרים, ובשנים האחרונות עבר ניקוי יסודי. בלינק זה תוכלו לראות סרטון קצרצר המתאר את תהליך הניקוי.



וזו תוצאת הניקוי:

 

אחריהניקוי                                 לפני הניקוי


גישה שונה לחלוטין לתיאור הגשם אפשר לראות בציור של ואן גוך:

וינסנט ואן גוך, גשרבגשם (בעקבות הירושיגה), אוקטובר-נובמבר 1887, שמן על בד, 73.3 על 53.8 סמ'

 

נראה שכאן הצייר מעוניין בתיאור נפילתו של הגשם עצמו, הנופל אנכית ובאלכסון. אלה אינן טיפות אלא קווים היוצרים כעין מסך על פני כל מישור התמונה. כמו שמסגיר שמו של הציור, הוא צויר בעקבות הדפס יפני של אוטגווה הירושיגה (Utagawa Hirochige):

אוטגווה הירושיגה, גשמיזעף פתאומיים על גשר שין-אוהשי ואטקה, מתוך הסדרה "מאה מראות מפורסמים שלאדו", 1857, הדפס עץ פוליכרומי, 34 על 24 סמ', מוזיאון המטרופוליטן, ניו-יורק


תיאור ההתמודדות האנושית מול פגעי מזג אוויר (גשם, שלג, או רוח) הוא נושא מקובל מאוד בציור ובהדפס היפני, וכן גם הדפסיו של הירושיגה, שהיו פופולריים מאוד הן ביפן, ואחרי 1853, השנה בה נפתחה יפן  לעולם, גם באירופה. מחירם הזול של ההדפסים הפך אותם לברי השגה גם בקרב האמנים האימפרסיוניסטים (השהיו עניים מרודים ברובם) והשפיעו עליהם רבות, הן בהקשר לתפיסת החלל והן בהקשר לקומפוזיציה. ואן גוך היה אספן נלהב של הדפסים יפניים, והדוגמה שלפניכם היא אחת משני הדפסים שואן גוך העתיק מהירושיגה כדי ללמוד את שיטת מריחת משטחים גדולים בצבעים בוהקים, קומפוזיציות חתוכות (כמו הגבר אצל קייבוט), ושימוש באלמנטים אלכסוניים בעלי נוכחות גדולה. בהכרח נראים גם הבדלים גדולים בין שתי היצירות, הבדלים הנובעים מן הטכניקה השונה (הדפס לעומת ציור שמן) ומן הסגנון השונה (יפני לעומת אירופאי) למרות ההעתקה: כוחו של סגנון שהוא פורץ החוצה גם כשמנסים להעתיק יצירה של אמן אחר, לא כל שכן של אמן שגדל בתרבות כה שונה מן התרבות האירופאית.   


ומכיוון שהתחלנו עם תוצאותיו הקשות של המבול שאלוהים הטיל על בני-האדם, נסיים בסיפור הצלה של בני אדם ממבול אחר בידי האל קרישנה, אל הרחמים, הרוך והאהבה ההינדואיסטי. הציור המתאר כיצד מציל קרישנה את בני הכפר ברז מגשמי המונסון ששלח האל אינדרה, אל השמיים, הרעמים והברקים והגשמים, באמצעות הר המתפקד כמטרייה ענקית מעל אנשי הכפר:

דף מאויר מתוךכתב-היד הריוומסה, 1590 בקירוב, להור (?), דיו וצבעי מים על נייר, 29 על 20 סמ'

האפוסים ההודים הגדולים כמו המהבהרטה, הרמיינה והריוומסה (המיתולוגיה של האל קרישנה) תורגמו לפרסית ואוירו על-ידי ציירי החצר המוע'ולית (שושלת מוסלמית ששלטה בהודו במהלךהמאות 19-16) תחת שלטונו של אכבר, שליטם הגדול של המועו'לים במשך 50 שנה, לאורך כל המחצית השנייה של המאה ה- 16.

קרישנה עומד במרכז הקומפוזיציה, רגליו מרחפות מעל הסלע, והוא נושא את ההר בידו השמאלית. הוא לבוש גלימה צהובה, צבע עורו כחול-אפור כהה כמקובל, וראשו מעוטר בנוצות טווס. משני צדיו עומדים כל אנשי הכפר, מכובדים, סוחרים, איכרים ואנשי דת, סופקים ידיהם בתדהמה ובהודיה.


מי ייתן ותהה זו שנה גשומה, אך שלא נזדקק לעזרתו של קרישנה הטוב.

 

Leakeinan
איתמר
06/10/2018 16:06
ממש נהניתי לקרוא ! הסרטון היה ממש ממש מעניין ולא ידעתי בכלל שעושים דברים כאלה ! מדהים היה לראות את השינוי שנעשה בציור אחרי הניקוי, ובכלל... איך לעזאזל הוא צייר את זה ?!?! הייתי בטוח זה צילום בהתחלה !!
מרגו סטרומזה-אוזן
06/10/2018 18:58
זו אולי תהיה הקריירה הבאה שלי - רסטורציה - כשאלמד כימיה...
uzan
06/10/2018 18:26
גם אני חשבתי שהציור הזה צילום הוא בעיקר כשמסתכלים על הרצוף של הכביש. גם זוית גופו של האיש שהולך משמאל לימין עם מטריה נראה מדוייק להפליא..שוב הבאת לנו תאור מאלף. ואסיים בשם המתבקש לפוסט זה "גשם גשם מיטפטף"
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: