מדרש תמונה - פרשת נח

"וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה:  כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה.  ב מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה--אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם--אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.  ג גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, זָכָר ונְקֵבָה, לְחַיּוֹת זֶרַע, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  ד כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה; וּמָחִיתִי, אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, מֵעַל, פְּנֵי הָאֲדָמָה.  ה וַיַּעַשׂ, נֹחַ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּהוּ, יְהוָה.  ו וְנֹחַ, בֶּן-שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה; וְהַמַּבּוּל הָיָה,מַיִם עַל-הָאָרֶץ.  ז וַיָּבֹא נֹחַ, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו אִתּוֹ--אֶל-הַתֵּבָה:  מִפְּנֵי, מֵי הַמַּבּוּל.  ח מִן-הַבְּהֵמָה,הַטְּהוֹרָה, וּמִן-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה; וּמִן-הָעוֹף--וְכֹל אֲשֶׁר-רֹמֵשׂ, עַל-הָאֲדָמָה.  ט שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל-נֹחַ, אֶל-הַתֵּבָה--זָכָר וּנְקֵבָה:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ.  י וַיְהִי, לְשִׁבְעַת הַיָּמִים; וּמֵי הַמַּבּוּל, הָיוּ עַל-הָאָרֶץ.  יא בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, לְחַיֵּי-נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ--בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ.  יב וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם,וְאַרְבָּעִים לָיְלָה." (בראשית, ז:א-יב)

לוחהמבול, ספרייתו של אשורבניפל, המאה ה- 7 לפנה"ס, טיט, 15 X 13 סמ', המוזיאון הבריטי

סיפור המבול, הכתוב בכתב יתדות בשפה האכדית, תורגם לאנגלית במאה ה- 19. זהו לוח מספר 11 מתוך 12הלוחות המהווים את האפוס של גילגמש, יצירה ספרותית שגיבורה הראשי הוא דמותו ההיסטורית של מלך עיר-המדינה אורוק שחי בסביבות 2700 לפנה"ס, המחפש אחר סוד חיי-הנצח. האפוס הוא אוסף של סיפורים שומריים עתיקים, שנערכו בידי הסופר האכדי סין-לק-אוניני באמצע האלף השני לפנה"ס.

סיפור המבול, המתוארעל הלוח ה- 11, היווה, ללא ספק, מקור והשראה לסיפור המבול המתואר במקרא: במסגרת חיפושיו גילגמש פוגש את אותנפישטים בן-האלמוות, המספר לו כיצד זכה בחיי-נצח: האלים החליטו להמטיר מבול על הארץ במטרה להשמידה, אלא שאחד מתוכם גילה לאותנפישטים את תכנית האלים, והנחה אותו כיצד לבנות תיבה בעזרתה יוכלו הוא ובני ביתו להינצל. אותנפישטים מקבל הוראה להכניס לתיבה עופות ויונקים ממינים שונים. ביום השישי למבול נסוגו המים והתיבה נגעה בקרקע. אותנפישטים שלח יונה שחזרה, ולאחר מכן שלח עורב, ומשלא חזר, יצא מן התיבה והקריב קורבן לאלים במקורות נהר הפרת, ואלה העניקו לו חיי נצח.

חלקי היצירה שרדו בספרייתו של אשורבניפל, מלך אשור שחיי בשנים 627-668 לפנה"ס בנינוה, בירת האימפריה האשורית. מלבד תריסר הלוחות המספרים את סיפור המבול, הכילה ספריית הארמון כ- 25,000 לוחות טיט כתובים השפה האכדית בכתב יתדות.

שבת שלום!