מדרש תמונה - פרשת חיי שרה

מדרש תמונה – פרשת חיי שרה

"וַיְהִי-הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן-מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל-שִׁכְמָהּ. וְהַנַּעֲרָה טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל. וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ. וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ-וַתַּשְׁקֵהוּ. וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם-כִּלּוּ לִשְׁתֹּת. וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל-גְּמַלָּיו. וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ אִם-לֹא. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם." (בראשית, כד': טו-כב)

 

בנג'מין ווסט (1820-1738), אליעזר עונד צמיד לפרקה של רבקה, 1775, שמן על בד, 124 על 160.5 סמ', מרכז ייל לאמנות בריטית, אוסף פול מלון

בנג'מין ווסט (Benjamine West) נולד בפנסילבניה, ארה"ב, והחל לצייר ללא השכלה פורמלית. הוא נתמך על-ידי אייל הון מקומי שמימן עבורו "נסיעת עבודה" לאירופה. את רוב זמנו בילה במוזיאונים באיטליה, לומד ומעתיק יצירות של גדולי אמנות הרנסנס והמנייריזם. בסופו של "הגרנד טור" השתקע באנגליה, שם ביסס את מעמדו כצייר של סצנות דתיות והיסטוריות בעיקר, וזכה לכינוי "רפאל האמריקני". ווסט אף הצליח לבסס יחסים קרובים עם מלך אנגליה באותה תקופה, המלך ג'ורג' השלישי, ויחד הקימו את האקדמיה המלכותית לציור, וכשנה לאחר מכן היה לצייר ההיסטורי של החצר ולאוצר הציורים של המלך עד סוף ימיו. 

ציורו "אליעזר עונד צמידים לפרק ידה של רבקה" צויר כשכבר זכה למעמד ולמשרה בחצר המלכות האנגלית. רגישותו להיסטוריה באה לידי ביטוי בגלימתו של אליעזר ובתרבוש שלראשו, כמו גם בשתי דמויות הנשים שמאחורי רבקה, בקישוט על מצחו של הגמל, בכד העומד על שפת הבאר. כל אלה מצביעים גם על השפעתו של הקולוניאליזם המתרחב ועל גישה אוריינטליסטית לתיאור "המזרח" שבאה בעקבותיו (הצדודית של אליעזר). 

רבקה, לעומת זאת, מתוארת על-פי מיטב המסורת והסגנון של תקופת הרוקוקו בה היה מקובל "להתחפש" לקראת הנצחה בציור, ודוגמאות לכך לא חסרות: פומפדור והגברת מזון-רוז כאלת הצייד דיאנה ( Madame de Maison-Rouge en Diane) הנסיכה מרי-אדלאיד כאלת הצדק (La princess Marie Adelaide en June) ועוד. שמלתה של רבקה, העשויה בד יוקרתי מבריק הנקשר במותן בחגורה בצבע טורקיז, מחשופה הנדיב, ואפילו פניה והתסרוקת שלה – כולם לקוחים מתיאור מיטב נשות האצולה של התקופה ובצבעוניות המקובלת של הרוקוקו.

שבת שלום מסיינה!