עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

מרצה לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה ולקהל הרחב
מתעניינת בעיקר בימי הביניים, במגדר, בצילום ובאמנות צרפתית
בת זוגו של ירון ואמם של גלעד, איתמר ואלון
גרה ביישוב קציר בוואדי עארה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
משה  (5)
מיכלאנגלו  (4)
רובנס  (4)
רמברנדט  (4)
גוטו  (3)
גורגיה אוקיף  (3)
ואן גוך  (3)
אדגר דגה  (2)
אל גרקו  (2)
בוטיצלי  (2)
ברויגל  (2)
ישו  (2)
סוריאליזם  (2)
פטר פול רובנס  (2)
פירנצה  (2)
פרנסואה בושה  (2)
רפאל  (2)
שאגאל  (2)
DAU  (1)
א.פ. קלה  (1)
אבן בטוטה  (1)
אברהם פירקוביץ  (1)
אגסים  (1)
אדוארד מונק  (1)
אדלה בלוך-באואר  (1)
אהרון הכהן הגדול  (1)
או ןןלייר-קוסטר  (1)
אוגוסטוס  (1)
אוגוסטינוס  (1)
אופיצי  (1)
אורב  (1)
אורציו גנטילסקי  (1)
אושוויץ  (1)
איספהאן  (1)
איקונה  (1)
אל-גרקו  (1)
אלהמברה  (1)
אליזבת הראשונה  (1)
אלפרד שטיגליץ  (1)
אנדרטת המסוקים  (1)
אנטוניו קנובה  (1)
ארדון  (1)
ארווין פן  (1)
ארוחת חג  (1)
ארט נובו  (1)
אריות  (1)
ארנבות  (1)
אשורבניפל  (1)
באד-וימפן  (1)
בהעלותך  (1)
בויארדיני  (1)
בוש  (1)
ביאליק  (1)
ביד  (1)
בית-טבילה  (1)
בלתוס  (1)
בנדינלי  (1)
בסטיארי  (1)
בר-מצווה  (1)
ברונזה  (1)
ברונזינו  (1)
גוזף מלורד וויליאם טרנר  (1)
גויה  (1)
גון אוורט מיליי  (1)
גוסטב קייבוט  (1)
גוסטב קלימט  (1)
גורדון פארקס  (1)
גיברטי  (1)
גיימס טיסו  (1)
גן העדן  (1)
גנדי  (1)
גרגוייל  (1)
גרו  (1)
גרניקה  (1)
גרשווין  (1)
גרשוני  (1)
דאיה קרישנה  (1)
דה פבריאנו  (1)
דוד המלך  (1)
דונטלו  (1)
דורה מאר  (1)
דיאן ארבוז  (1)
דיוויד הוקני  (1)
דינה  (1)
דלה פרנצסקה  (1)
דלקרואה  (1)
האפיפיור סיקסטוס הרביעי  (1)
הארץ המובטחת  (1)
הגדת הזהב  (1)
הגדת סרייבו  (1)
הדסון ריבר  (1)
הדפס יפני  (1)
הודון  (1)
הונורה דומייה  (1)
הטעיית העין  (1)
היטלר  (1)
היפטיה  (1)
המבול  (1)
המהפכה הבושלוויקית  (1)
הצלב האמתי  (1)
הרקלס  (1)
השעות של בדפורד  (1)
התהילים של לואי הקדוש  (1)
התהילים של פריז  (1)
התהלים של חלודוב  (1)
ווטרלו  (1)
וויליאם הולמן הנט  (1)
וולטר  (1)
ווליאים בוגורו  (1)
ויסטון צרציל  (1)
ויקהל-פיקודי  (1)
זאן דארק  (1)
זאן פוקו  (1)
זאן-פרנסואה מילה  (1)
זאק ליפשיץ  (1)
חזיר  (1)
טבעת  (1)
טונדו סוורוס  (1)
טיציאן  (1)
יאן גוסרט  (1)
יאנוש קורצק  (1)
ידיד רובין  (1)
יוסטיניאן הראשון  (1)
יוסף ואחיו  (1)
ים המלח  (1)
ינואריוס זיק  (1)
יפו  (1)
כס מקסימיאנוס  (1)
כרתים  (1)
כשרות  (1)
כתב יתדות  (1)
כתובה  (1)
לאוניד פסטרנק  (1)
לאונרדו  (1)
לואי ה- 16  (1)
לוט ובנותיו  (1)
לידת מריה  (1)
לנסלוט  (1)
מבטים  (1)
מבצע ולקירי  (1)
מגפת הדבר  (1)
מדיצי  (1)
מהטמה גנדי  (1)
מוסטפה חסונה  (1)
מיכאל קובנר  (1)
מיכל היימן  (1)
מכות מצרים  (1)
מכלול לונדון  (1)
מליסנדה  (1)
מללה יוספזאי  (1)
מן  (1)
מנורת המקדש  (1)
מנטנייה  (1)
מקס ארנסט  (1)
מרי אנטואנט  (1)
מריה  (1)
מרק רותקו  (1)
משה בתיבה  (1)
משה ואהרון לפני פרעה  (1)
משתה  (1)
נורלדין מוסא  (1)
נח  (1)
נחל צפית  (1)
נטייה  (1)
ניקולא פוסין  (1)
ניקולה פוסין  (1)
ניקולס מליר  (1)
ניקולס מלירה  (1)
נישואין  (1)
נלסון מנדלה  (1)
נפוליון  (1)
נפרטיטי  (1)
סזאן  (1)
סטורנוס  (1)
סיני  (1)
סיקסטוס ה-3  (1)
סנטה מריה מגורה  (1)
סנטה קתרינה  (1)
ספר השעות של מאאסטריכט  (1)
עיניים  (1)
עצמאות  (1)
פבלו פיקאסו  (1)
פז  (1)
פטרוס  (1)
פיום  (1)
פייר פרנצסקו מולה  (1)
פסיפס ציפורי  (1)
פראנס לבה-נדב  (1)
פרדריק באזיל  (1)
פריז  (1)
פרננד קומון  (1)
פרנסואה הראשון  (1)
פרשת האזינו  (1)
פרשת השבוע  (1)
פרשת ויחי  (1)
פרשת וירא  (1)
פרשת וישלח  (1)
פרשת חוקותי  (1)
פרשת כי תבוא  (1)
צילום  (1)
צליבה  (1)
צרעת  (1)
צרץ  (1)
קאספאר פרידריך  (1)
קארל פבריציוס  (1)
קברי אצילים במצרים  (1)
קודקס מנסה  (1)
קוניה  (1)
קונסטבל  (1)
קורח  (1)
קטקומבות  (1)
קספר דויד פרידריך  (1)
קציר  (1)
קרטוגרפיה  (1)
קשת טיטוס  (1)
קשת קונסטנטין  (1)
קתדרלה גותית  (1)
קתרין הקדושה  (1)
קתרין מקלווס  (1)
קתרינה הקדושה  (1)
רוונה  (1)
רוזה בונור  (1)
רות המואבייה  (1)
רחל ולאה  (1)
ריאליזם סוציאליסטי  (1)
ריברה  (1)
רקמת ביו  (1)
שארל השביעי  (1)
שמשון  (1)
שעיר לעזאזל  (1)
שרדן  (1)
תבליטים אשוריים  (1)
תומס איקינס  (1)
תור הזהב בהולנד  (1)
תל-חי  (1)
תנך לנינגרד השני  (1)
תנך מורגן  (1)
תרנגול כפרות  (1)
תשעה באב  (1)
ארכיון
תמצאו אותי גם בסולם

הסולם - בית ספר לאמנות
לדף הפייסבוק שלי


מדרש תמונה - פרשת ויחי

21/12/2018 07:50
מרגו סטרומזה-אוזן
רמברנדט
Je remercie Annie Dadon pour la traduction du texte en français à la suite de l'Hébreu

"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה וַיֹּאמֶר יוֹסֵף, אֶל-אָבִיו, בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱלֹהִים בָּזֶה; וַיֹּאמַר, קָחֶם-נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם. וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת; וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו, וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם. וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי; וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים, גַּם אֶת-זַרְעֶךָ. וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם, מֵעִם בִּרְכָּיו; וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה. וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת-שְׁנֵיהֶם--אֶת-אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל; וַיַּגֵּשׁ, אֵלָיו. וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת-יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר, וְאֶת-שְׂמֹאלוֹ עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה:  שִׂכֵּל אֶת-יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר. וַיְבָרֶךְ אֶת-יוֹסֵף וַיֹּאמַר: הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק--הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי, מֵעוֹדִי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה. הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי-יָשִׁית אָבִיו יַד-יְמִינוֹ עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם--וַיֵּרַע בְּעֵינָיו; וַיִּתְמֹךְ יַד-אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ-אֶפְרַיִם--עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו, לֹא-כֵן אָבִי:  כִּי-זֶה הַבְּכֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל-רֹאשׁוֹ. וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי--גַּם-הוּא יִהְיֶה-לְּעָם, וְגַם-הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם. וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה. וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת; וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם, וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם. וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד--עַל-אַחֶיךָ:  אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. (בראשית, מח: ח-כב)


רמברנדט ואן ריין, יעקב מברך את בניו של יוסף, 1656, שמן על בד, 173 על 209 סמ', גמלדה גלרי, קאסל
Rembrandt van Rijn, Jacob béni les fils de Joseph, 1565, huile sur toile, 173 X 209 cm, Gemäldegalerie Alte Meister, Kassel

מבעד לווילון הכבד שנפתח, מציץ הצופה אל רגע משפחתי אינטימי: ברגעי חייו האחרונים מברך יעקב את נכדיו, בניו של בנו האהוב יוסף, מנשה ואפרים. לצדם עומדת אמם של הבנים, אסנת, בת כהן מצרי רבת יופי שפרעה בחר עבור יוסף. בתיאורים קודמים באמנות הנוצרית התעכבו ציירים על ידיו המשוכלות של יעקב שבחר לברך, שלא על-פי המנהג, דווקא את צעיר הבנים אפרים בידו הימנית, מכיוון ששיכול הידיים רמז לצליבה העתידית של ישו. בדרך זו קיבלה הסצנה משמעות כריסטולוגית: העדפת יעקב את צעיר הבנים נמשלה להעדפת האל את הדת הצעירה, הנצרות, על פני הדת הבכורה, היהדות. ממבט ראשון נראה כי רמברנדט בחר להתעלם מן המשמעות הנוצרית, והתעמק באינטימיות המשפחתית של אותו הרגע, אך ההילה סביב ראשו של אפרים מצביעה על כך שלא זנח לחלוטין את המשמעות התיאולוגית-הנוצרית. 

נוכחותה של אסנת היא החידוש המעניין יותר בקומפוזיציה של רמברנדט, ומשקפת את חשיבותה של האישה במשפחה ההולנדית של המאה ה- 17. נישואי האהבה היו לבון-טון של התקופה, והאישה נתפסה כ"עזר כנגדו" מבחינה מוסרית, רוחנית ומעשית. אך חשוב יותר, נוכחותה של אסנת בסצנה זו מאפשרת ליעקב להשלים עם פרק אפל בחייו שלו, עת שיחד, יחד עם אמו רבקה, את אחיו עשו, גנב ממנו בערמה את הבכורה, ותמרן את יצחק לברך אותו, את יעקב צעיר הבנים על פני הבכור. אסנת, הנוכחת כאן בזכות, ויוסף, שאינו מנסה לתקן את ידיו של אביו העיוור, הופכים את הסצנה למופת של יושרה, קבלה ואהבה, ומאפשרים ליעקב לסיים את חייו בשלווה.

רמברנדט עצמו חווה בתקופה זו משברים רבים, ביניהם מות אשתו האהובה ססקיה ושלושת בניהם, ואיבוד רוב הונו. נראה שרמברנדט בוחר ביצירה זו להאדיר את העיקר: האהבה והאינטימיות המשפחתית.

"Israël regarda les fils de Joseph, et dit : Qui sontceux-ci? Joseph répondit à sonpère : Ce sont mes fils, que Dieu m'a donné ici. Israël dit : Fais-les, je teprie, approcher de moi, pour que je les bénisse.  Les yeux d'Israël étaientappesantis par la vieillesse ; il ne pouvait plus voir. Joseph les fitapprocher de lui ; et Israël leur donna un baiser, et les embrassa. Israël dit à Joseph : Jene pensais pas revoir ton visage, et voici que Dieu me fait voir même tapostérité. Joseph les retira desgenoux de son père, et il se prosterna en terre devant lui. Puis Joseph les prit tousdeux, Ephraïm de sa main droite à la gauche d'Israël, et Manassé de sa maingauche à la droite d'Israël, et il les fit approcher de lui. Israël étendit sa maindroite et la posa sur la tête d'Ephraïm qui était le plus jeune, et il posa samain gauche sur la tête de Manassé : ce fut avec intention qu'il posa ses mainsainsi, car Manassé était le premier-né. Il bénit Joseph, et dit :Que le Dieu en présence duquel ont marché mes pères, Abraham et Isaac, que leDieu qui m'a conduit depuis que j'existe jusqu'à ce jour, que l'ange qui m'adélivré de tout mal, bénisse ces enfants ! Qu'ils soient appelés de mon nom etdu nom de mes pères, Abraham et Isaac, et qu'ils multiplient en abondance aumilieu du pays ! Joseph vit avec déplaisirque son père posait sa main droite sur la tête d'Ephraïm ; il saisit la main deson père, pour la détourner de dessus la tête d'Ephraïm, et la diriger surcelle de Manassé. Et Joseph dit à son père: Pas ainsi, mon père, car celui-ci est le premier-né ; pose ta main droite sursa tête. Son père refusa, et dit :Je le sais, mon fils, je le sais ; lui aussi deviendra un peuple, lui aussisera grand ; mais son frère cadet sera plus grand que lui, et sa postéritédeviendra une multitude de nations. Il les bénit ce jour-là,et dit : C'est par toi qu'Israël bénira, en disant : Que Dieu te traite commeEphraïm et comme Manassé ! Et il mit Ephraïm avant Manassé. Israël dit à Joseph :Voici, je vais mourir ! Mais Dieu sera avec vous, et il vous fera retournerdans le pays de vos pères. Je te donne, de plus qu'àtes frères, une part que j'ai prise de la main des Amoréens avec mon épée etavec mon arc. (Genese, 48 :8-22)

 

 

A-travers le lourd rideau entre-ouvert, le spectateur aperçoit une scène familiale intime: dans les derniers moments de sa vie, Jacob bénit ses petits-fils Menashe et Ephraïm,enfants de son fils bien-aimé Joseph. A leur côté se tient Osnat, leur très jolie maman, fille d'un prêtre égyptien que Pharaon avait donnée en mariage à Joseph. Dans les descriptions antérieures de l'art européen, les peintres sesont attardes sur les mains croisées de Jacob qui bénit son petit-fils cadet Ephraïm, contrairement à la tradition ; car les mains croisées nous ramènent à la crucifixion de Jésus. C'est ainsi que cette scène prend une signification à caractère chrétien : Jacob préfère son petit-fils cadet, comme Dieu préfère la chrétienté, religion nouvelle, au judaïsme, religion ancienne.

A première vue, on pourrait penser que Rembrandt a choisi d'ignorer la dimension chrétienne pour mettre en valeur l'intimité familiale de ce moment. Mais l'auréole qui entoure la tête d'Ephraïm nous confirme qu'il n'a pas tout à fait rejeté la dimension théologique chrétienne.

La présence d'Osnat est la nouveauté intéressante dans cette œuvre de Rembrandt. Elle reflète l'importance de la femme au sein de la famille hollandaise du XVIIème siècle. Les mariages d'amour étaient alors de "bon ton"; la femme était perçue comme la "main droite" du mari, du point de vue moral autant qu'intellectuel. Plus important encore, la présence d'Osnat dans cette scène permet à Jacob de "refermer le cercle" d'une épisode sombre de sa propre vie : avec sa mère Rebecca, il avait enlevé avec sournoiserie le droit d'ainesse a son frère Esaü et la bénédiction de son père Isaac. Osnat colore la scène de sa belle présence et Joseph n'essaie pas de corriger les mains de son père aveugle ; tous deux donnent à la scène une dimension d'honnêteté et d'amour et permettent à Jacob de finir sa vie en paix.

Rembrandt lui-même traversait une période difficile dans sa vie : sa femme bien-aimée venait de mourir ainsi que leurs trois enfants ; il avait aussi perdu presque tous ses biens. Il semble que Rembrandt a voulu montrer dans cette œuvre la chose la plus importante : l'amour et l'intimité de la famille.

 

 

 


איתי
21/12/2018 18:34
מעניין שגם סיפור הצלבת הידיים נעלם מהסיפור שבתמונה, בראשו של רמברנדט היה סיפור אחר... וזה כל היופי !
תודה, כתמיד
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: