עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

מרצה לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה ולקהל הרחב
מתעניינת בעיקר בימי הביניים, במגדר, בצילום ובאמנות צרפתית
בת זוגו של ירון ואמם של גלעד, איתמר ואלון
גרה ביישוב קציר בוואדי עארה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
מיכלאנגלו  (4)
רובנס  (4)
גוטו  (3)
גורגיה אוקיף  (3)
ואן גוך  (3)
משה  (3)
רמברנדט  (3)
בוטיצלי  (2)
ברויגל  (2)
ישו  (2)
סוריאליזם  (2)
פטר פול רובנס  (2)
פירנצה  (2)
פרנסואה בושה  (2)
רפאל  (2)
שאגאל  (2)
א.פ. קלה  (1)
אבן בטוטה  (1)
אברהם פירקוביץ  (1)
אגסים  (1)
אדגר דגה  (1)
אדוארד מונק  (1)
אדלה בלוך-באואר  (1)
או ןןלייר-קוסטר  (1)
אוגוסטוס  (1)
אוגוסטינוס  (1)
אופיצי  (1)
אורב  (1)
אורציו גנטילסקי  (1)
אושוויץ  (1)
איספהאן  (1)
איקונה  (1)
אל גרקו  (1)
אל-גרקו  (1)
אלהמברה  (1)
אליזבת הראשונה  (1)
אלפרד שטיגליץ  (1)
אנדרטת המסוקים  (1)
אנטוניו קנובה  (1)
ארדון  (1)
ארוחת חג  (1)
ארט נובו  (1)
אריות  (1)
ארנבות  (1)
אשורבניפל  (1)
באד-וימפן  (1)
בהעלותך  (1)
בויארדיני  (1)
בוש  (1)
ביאליק  (1)
ביד  (1)
בית-טבילה  (1)
בלתוס  (1)
בנדינלי  (1)
בסטיארי  (1)
בר-מצווה  (1)
ברונזה  (1)
ברונזינו  (1)
גוזף מלורד וויליאם טרנר  (1)
גויה  (1)
גון אוורט מיליי  (1)
גוסטב קייבוט  (1)
גוסטב קלימט  (1)
גיברטי  (1)
גיימס טיסו  (1)
גן העדן  (1)
גנדי  (1)
גרגוייל  (1)
גרו  (1)
גרניקה  (1)
גרשווין  (1)
גרשוני  (1)
דאיה קרישנה  (1)
דה פבריאנו  (1)
דוד המלך  (1)
דונטלו  (1)
דורה מאר  (1)
דיאן ארבוז  (1)
דיוויד הוקני  (1)
דינה  (1)
דלה פרנצסקה  (1)
דלקרואה  (1)
האפיפיור סיקסטוס הרביעי  (1)
הארץ המובטחת  (1)
הגדת הזהב  (1)
הגדת סרייבו  (1)
הדסון ריבר  (1)
הדפס יפני  (1)
הודון  (1)
הונורה דומייה  (1)
הטעיית העין  (1)
היטלר  (1)
היפטיה  (1)
המבול  (1)
המהפכה הבושלוויקית  (1)
הצלב האמתי  (1)
הרקלס  (1)
השעות של בדפורד  (1)
התהילים של לואי הקדוש  (1)
התהילים של פריז  (1)
התהלים של חלודוב  (1)
ווטרלו  (1)
וויליאם הולמן הנט  (1)
וולטר  (1)
ווליאים בוגורו  (1)
ויסטון צרציל  (1)
ויקהל-פיקודי  (1)
זאן דארק  (1)
זאן פוקו  (1)
זאן-פרנסואה מילה  (1)
זאק ליפשיץ  (1)
חזיר  (1)
טבעת  (1)
טונדו סוורוס  (1)
טיציאן  (1)
יאן גוסרט  (1)
יאנוש קורצק  (1)
ידיד רובין  (1)
יוסטיניאן הראשון  (1)
יוסף ואחיו  (1)
ים המלח  (1)
ינואריוס זיק  (1)
יפו  (1)
כס מקסימיאנוס  (1)
כשרות  (1)
כתב יתדות  (1)
כתובה  (1)
לאוניד פסטרנק  (1)
לאונרדו  (1)
לואי ה- 16  (1)
לוט ובנותיו  (1)
לידת מריה  (1)
לנסלוט  (1)
מבטים  (1)
מבצע ולקירי  (1)
מגפת הדבר  (1)
מדיצי  (1)
מהטמה גנדי  (1)
מוסטפה חסונה  (1)
מיכאל קובנר  (1)
מיכל היימן  (1)
מכות מצרים  (1)
מליסנדה  (1)
מללה יוספזאי  (1)
מן  (1)
מנורת המקדש  (1)
מנטנייה  (1)
מקס ארנסט  (1)
מרי אנטואנט  (1)
מריה  (1)
מרק רותקו  (1)
משה בתיבה  (1)
משה ואהרון לפני פרעה  (1)
משתה  (1)
נורלדין מוסא  (1)
נח  (1)
נחל צפית  (1)
נטייה  (1)
ניקולא פוסין  (1)
ניקולה פוסין  (1)
ניקולס מליר  (1)
נישואין  (1)
נלסון מנדלה  (1)
נפוליון  (1)
נפרטיטי  (1)
סזאן  (1)
סטורנוס  (1)
סיקסטוס ה-3  (1)
סנטה מריה מגורה  (1)
עיניים  (1)
עצמאות  (1)
פבלו פיקאסו  (1)
פז  (1)
פטרוס  (1)
פיום  (1)
פייר פרנצסקו מולה  (1)
פסיפס ציפורי  (1)
פראנס לבה-נדב  (1)
פרדריק באזיל  (1)
פריז  (1)
פרננד קומון  (1)
פרנסואה הראשון  (1)
פרשת האזינו  (1)
פרשת השבוע  (1)
פרשת ויחי  (1)
פרשת וירא  (1)
פרשת וישלח  (1)
פרשת חוקותי  (1)
פרשת כי תבוא  (1)
צילום  (1)
צליבה  (1)
צרעת  (1)
צרץ  (1)
קאספאר פרידריך  (1)
קארל פבריציוס  (1)
קברי אצילים במצרים  (1)
קודקס מנסה  (1)
קוניה  (1)
קונסטבל  (1)
קורח  (1)
קספר דויד פרידריך  (1)
קציר  (1)
קרטוגרפיה  (1)
קשת טיטוס  (1)
קשת קונסטנטין  (1)
קתדרלה גותית  (1)
קתרין הקדושה  (1)
קתרין מקלווס  (1)
קתרינה הקדושה  (1)
רוונה  (1)
רוזה בונור  (1)
רות המואבייה  (1)
רחל ולאה  (1)
ריאליזם סוציאליסטי  (1)
ריברה  (1)
רקמת ביו  (1)
שארל השביעי  (1)
שמשון  (1)
שעיר לעזאזל  (1)
שרדן  (1)
תבליטים אשוריים  (1)
תומס איקינס  (1)
תור הזהב בהולנד  (1)
תל-חי  (1)
תנך לנינגרד השני  (1)
תרנגול כפרות  (1)
תשעה באב  (1)
ארכיון
תמצאו אותי גם בסולם

הסולם - בית ספר לאמנות
לדף הפייסבוק שלי


מדרש תמונה - פרשת וארא

04/01/2019 06:43
מרגו סטרומזה-אוזן
משה ואהרון לפני פרעה, פרנסואה הראשון

Je remercie Annie Dadon pour la traduction du texte en français à la suite de l'Hébreu

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר: כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת; וְאָמַרְתָּ אֶל-אַהֲרֹן קַח אֶת-מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי-פַרְעֹה--יְהִי לְתַנִּין. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל-פַּרְעֹה, וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה; וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת-מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו--וַיְהִי לְתַנִּין. וַיִּקְרָא, גַּם-פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים; וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם--כֵּן. וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם; וַיִּבְלַע מַטֵּה-אַהֲרֹן אֶת-מַטֹּתָם. וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה." (שמות ז: ח-יג)
 
המאסטר של האלגוריה של דינטוויל, משה ואהרון לפני פרעה: אלגוריה של משפחת דינטוויל, 1537 (?), שמן על עץ, 176 על 193 סמ', מוזיאון המטרופוליטן, ניו יורק
Maitre de l'allégorie des Dinteville, Mois et Aaron devant Pharaon : une allégorie de la famille Dinteville, 1537, oil sur bois, 176 X 193 New-York, Metropolitan  


זהו דיוקן משפחתי של ארבעת האחים לבית דינטוויל, משפחת אצולה צרפתית, כמככבים באירוע תנ"כי - משה ואהרון לפני פרעה המקשיח את לבו. כל האחים מזוהים בכתובות על שמלותיהם: מאחור אלה הם גיום (בעל הגלימה הוורודה וכובע הדובדבן) וגושה (בעל השפם אינו נמנה על אחד האחים), ומקדימה, ז'ן לבוש גלימה אדומה עם פסים בתפקיד משה, ופרנסואה השני, הבכור, עומד בחזית עם גלימתו הכחולה הנהדרת בתפקיד אהרון. פרעה מייצג כאן את מלך צרפת פרנסואה הראשון. הציור משקף ביקורת נוקבת מצד משפחת דינטוויל על מלך צרפת באותה העת מבלי לומר אותה בפומבי: היצירה הוזמנה בוודאי על-ידי אחד האחים ונשמרה בחדרו של הבכור, פרנסואה השני, בטירת המשפחה בפוליסי (Polisy), בצפון-מזרח צרפת, יותר ממאה שנה לפני שהחלה לנדוד בין יורשי המשפחה, ועד שנמכרה בסוף המאה ה- 18. 

משפחת דינטוויל שרתה את מלך צרפת מאז המאה ה- 13. האח הבכור, פרנסואה השני (אהרון בציור) היה בישוף העיר אוקסר ושליח המלך בתפקידים מיוחדים (הוא יצא לאיטליה לסכם את תנאי הנישואין בין יורש העצר, הנרי השני, לימים מלך צרפת, לבין קתרין דה מדיצ'י), וז'ן (משה בציור) ידוע בעיקר כדיפלומט הצרפתי שהונצח בידי הנס הולביין הבן בציור השגרירים במהלך שליחותו באנגליה. אם כך, מהי הסיבה העומדת ברקע הזמנת הציור המתאר את משפחת דינטוויל ואת המלך משני צדי המתרס? העניין קשור לאירועים שהתרחשו ב- 1538, עת הואשם צעיר האחים בניסיון אונס של בן משפחה וברח לאיטליה בלוויית אחיו. מעורבותם בסיפור - של המלך מצד אחד ושל האפיפיור מצד שני - הפכה את האירוע לתקרית בינלאומית. לבסוף, תמורת שירות צבאי של האח הסורר ב- 1542 נסוג המלך מהאשמותיו וביקר בטירת המשפחה בפוליסי כאות לטיהור שמה, תהליך שהסתיים רק לאחר שהמלך פרנסואה הראשון מת ב- 1547, ובנו, הנרי השני ירש את כסו. 

הדמות המרכזית היא פרנסואה השני/אהרון ההופך את מטהו לנחש. הוא מובדל מן השאר בגלימתו הנהדרת וכובעו יוצא הדופן המרמז על תפקידו כבישוף העיר אוקסר. הדיוקן של ארבעת האחים, הדומים האחד לשני, מופרדים מפרעה וחכמיו בווילון בעל שני צבעים החוצה את הקומפוזיציה לשניים (טוב ורע?). הם מככבים בסצנה תנכית יוצאת דופן המאירה את הסבל שנגרם למשפחה בעקבות האשמות שווא. הדמיון המועט בין פרעה לבין המלך פרנסואה הראשון, שהיה בעל פנים ארכניות ואף מעוקל, מוסבר אולי כאמצעי זהירות בו נקט הצייר למקרה שהציור המסוכן יוצג בפומבי, דבר שכנראה לא קרה כל עוד היו המוצגים בו בין החיים. יש להניח, אם כך, שהציור הוזמן לא לפני 1538, שנת פרוץ הסכסוך בין המלך לאחים ונעשה טרם סיומו ב 1542.


"L'Éternel dit à Moïse et à Aaron : Si Pharaon vous parle, et vous dit : Faites un miracle ! tu diras à Aaron : Prends ta verge, et jette-la devant Pharaon. Elle deviendra un serpent. Moïse et Aaron allèrent auprès de Pharaon, et ils firent ce que l'Éternel avait ordonné. Aaron jeta sa verge devant Pharaon et devant ses serviteurs ; et elle devint un serpent. Mais Pharaon appela des sages et des enchanteurs ; et les magiciens d'Égypte, eux aussi, en firent autant par leurs enchantements. Ils jetèrent tous leurs verges, et elles devinrent des serpents. Et la verge d'Aaron engloutit leurs verges. Le cœur de Pharaon s'endurcit, et il n'écouta point Moïse et Aaron selon ce que l'Éternel avait dit." (Exode, 7:8-13)


Ceci est un portrait de famille des quatre frères Dinteville, une famille française aristocrate. Ils incarnent un évènement de la Bible, Moise et Aaron face a Pharaon dont le cœur s'endurcit. Nous pouvons identifier les quatre frères grâce aux inscriptions marquante leur tenue : au second plan se tiennent Guillaume (vêtu d'une toge rose et d'un chapeau rouge cerise) et Gaucher (le moustachu ne fait pas partie de la famille). Au premier plan nous voyons Jean ; il porte une toge rouge a rayures - il incarne Moise, et François II, l'aine des frères, qui se tient en avant de la scène ; il porte une robe bleue luxueuse - il incarne Aaron. Pharaon, lui, incarne le roi de France François Premier. Ce tableau représente une vive critique de la famille Dinteville envers le roi de France de cette époque, mais c'est toutefois une critique déguisée. Ce tableau a été commande par l'un des frères. Il est reste pendant plus de cent ans dans la chambre de François II dans le château familial a Polisy, au nord-est de la France ; jusqu'au jour ou il est passé aux mains des héritiers, puis vendu, vers la fin du dix-huitième 
siècle.
La famille Dinteville servait les rois de France depuis le treizième siècle. L'aine, François II
 (Aaron dans le tableau) était l'évêque d'Auxerre et l'envoyé du roi en plusieurs occasions spéciales (il est allé en Italie conclure les conditions du mariage entre Henry II, futur roi de France, et Catherine de Médicis). Jean (Moise dans le tableau) est surtout connu comme le diplomate français immortalise par Hans Holbein le fils dans le tableau "Les Ambassadeurs", pendant un voyage de travail en Angleterre. Pourquoi donc avoir commande cette peinture qui représente la famille Dinteville et le roi des deux côtes d'une barricade ? Il s'agit en fait d'un évènement qui survint en 1538, quand le frère cadet fut accuse de viol sur un membre de la famille et s'enfuit en Italie avec ses frères. L'incident prit une ampleur internationale quand intervinrent d'un cote le roi et de l'autre le pape. Finalement, en 1542, le frère désobéissant fut condamné à servir dans l'armée. Le roi retira son accusation et vint en visite au château familial en signe de réconciliation. Ce n'est pourtant qu'en 1547 que cette querelle se termina véritablement, avec le décès de François Premier et la montée sur le trône de son fils Henry II. 
François II (Aaron) est le personnage principal. Son bâton est devenu un serpent. Il se différencie des autres par la richesse de son vêtement et son chapeau grandiose qui nous laisse deviner son rôle d'évêque d'Auxerre. Un rideau a deux couleurs sépare en deux cette composition : d'un côté, les portraits ressemblant des quatre frères, de l'autre Pharaon et ses sages. (Le bien et le mal ?) Ils sont les acteurs d'une scène de la Bible ; ils nous montrent les accusations du roi et la souffrance qu'elles infligent à la famille. Nous pouvons expliquer le peu de ressemblance entre Pharaon et François Premier – qui avait un visage allonge et un nez crochu - c'était en effet plus prudent pour le peintre, au cas où le tableau viendrait à être expose, ce qui probablement n'arriva pas tant que les personnages restèrent en vie. Il faudrait donc corriger la date du tableau - il a était commende et fait entre les années 1538-42.  

איתי
06/01/2019 12:50
מרגו יקרה,
זו הפרשה בה מסופר על לידתו של איתמר, וגם אני כמו גיבורי התמונה, אפשר לומר, נכנסתי בנעליו של בן אהרון הכהן .... הבלוג והתמונה שלחו אותי לחשוב על המשמעויות...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: