עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

מרצה לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה ולקהל הרחב
מתעניינת בעיקר בימי הביניים, במגדר, בצילום ובאמנות צרפתית
בת זוגו של ירון ואמם של גלעד, איתמר ואלון
גרה ביישוב קציר בוואדי עארה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
משה  (5)
גוטו  (4)
מיכלאנגלו  (4)
רובנס  (4)
רמברנדט  (4)
גורגיה אוקיף  (3)
ואן גוך  (3)
אדגר דגה  (2)
אל גרקו  (2)
אל-גרקו  (2)
בוטיצלי  (2)
ברויגל  (2)
גיימס טיסו  (2)
ישו  (2)
סוריאליזם  (2)
פטר פול רובנס  (2)
פירנצה  (2)
פרנסואה בושה  (2)
קודקס מנסה  (2)
רפאל  (2)
שאגאל  (2)
DAU  (1)
א.פ. קלה  (1)
אבן בטוטה  (1)
אברהם פירקוביץ  (1)
אגסים  (1)
אדוארד מונק  (1)
אדלה בלוך-באואר  (1)
אהרון הכהן הגדול  (1)
או ןןלייר-קוסטר  (1)
אוגוסטוס  (1)
אוגוסטינוס  (1)
אופיצי  (1)
אורב  (1)
אורציו גנטילסקי  (1)
אושוויץ  (1)
איספהאן  (1)
איקונה  (1)
אלאונור מאקוויטניה  (1)
אלהמברה  (1)
אליזבת הראשונה  (1)
אלפרד שטיגליץ  (1)
אנדרטת המסוקים  (1)
אנטוניו קנובה  (1)
ארדון  (1)
ארווין פן  (1)
ארוחת חג  (1)
ארט נובו  (1)
אריות  (1)
ארנבות  (1)
אשורבניפל  (1)
באד-וימפן  (1)
בהעלותך  (1)
בויארדיני  (1)
בוש  (1)
ביאליק  (1)
ביד  (1)
בית-טבילה  (1)
בלתוס  (1)
בנדינלי  (1)
בסטיארי  (1)
בר-מצווה  (1)
ברונזה  (1)
ברונזינו  (1)
גוזף מלורד וויליאם טרנר  (1)
גויה  (1)
גון אוורט מיליי  (1)
גוסטב קייבוט  (1)
גוסטב קלימט  (1)
גורדון פארקס  (1)
גיברטי  (1)
גן העדן  (1)
גנדי  (1)
גרגוייל  (1)
גרו  (1)
גרניקה  (1)
גרשווין  (1)
גרשוני  (1)
דאיה קרישנה  (1)
דה פבריאנו  (1)
דוד המלך  (1)
דונטלו  (1)
דורה מאר  (1)
דורר  (1)
דיאן ארבוז  (1)
דיוויד הוקני  (1)
דינה  (1)
דלה פרנצסקה  (1)
דלקרואה  (1)
האפיפיור סיקסטוס הרביעי  (1)
הארץ המובטחת  (1)
הגדת הזהב  (1)
הגדת סרייבו  (1)
הדסון ריבר  (1)
הדפס יפני  (1)
הודון  (1)
הונורה דומייה  (1)
הטעיית העין  (1)
היטלר  (1)
היפטיה  (1)
המבול  (1)
המהפכה הבושלוויקית  (1)
הצלב האמתי  (1)
הרקלס  (1)
השעות של בדפורד  (1)
התהילים של לואי הקדוש  (1)
התהילים של פריז  (1)
התהלים של חלודוב  (1)
ווטרלו  (1)
וויליאם הולמן הנט  (1)
וולטר  (1)
ווליאים בוגורו  (1)
ויסטון צרציל  (1)
ויקהל-פיקודי  (1)
ורמיר  (1)
זאן דארק  (1)
זאן פוקו  (1)
זאן-פרנסואה מילה  (1)
זאק ליפשיץ  (1)
חזיר  (1)
טבעת  (1)
טונדו סוורוס  (1)
טיציאן  (1)
יאן גוסרט  (1)
יאנוש קורצק  (1)
ידיד רובין  (1)
יוסטיניאן הראשון  (1)
יוסף ואחיו  (1)
ים המלח  (1)
ינואריוס זיק  (1)
יפו  (1)
כס מקסימיאנוס  (1)
כרתים  (1)
כשרות  (1)
כתב יתדות  (1)
כתובה  (1)
לאוניד פסטרנק  (1)
לאונרדו  (1)
לואי ה- 16  (1)
לוט ובנותיו  (1)
ליגוצי  (1)
לידת מריה  (1)
לנסלוט  (1)
מבטים  (1)
מבצע ולקירי  (1)
מגפת הדבר  (1)
מדיצי  (1)
מהטמה גנדי  (1)
מוסטפה חסונה  (1)
מיכאל קובנר  (1)
מיכל היימן  (1)
מיכלס  (1)
מכות מצרים  (1)
מכלול לונדון  (1)
מליסנדה  (1)
מללה יוספזאי  (1)
מן  (1)
מנורת המקדש  (1)
מנטנייה  (1)
מקס ארנסט  (1)
מרי אנטואנט  (1)
מריה  (1)
מרק רותקו  (1)
משה בתיבה  (1)
משה ואהרון לפני פרעה  (1)
משתה  (1)
נורלדין מוסא  (1)
נח  (1)
נחל צפית  (1)
נטייה  (1)
ניקולא פוסין  (1)
ניקולה פוסין  (1)
ניקולס מליר  (1)
ניקולס מלירה  (1)
נישואין  (1)
נלסון מנדלה  (1)
נפוליון  (1)
נפרטיטי  (1)
סזאן  (1)
סטורנוס  (1)
סיני  (1)
סיקסטוס ה-3  (1)
סנטה מריה מגורה  (1)
סנטה קתרינה  (1)
ספר השעות של מאאסטריכט  (1)
עיניים  (1)
עצמאות  (1)
פבלו פיקאסו  (1)
פז  (1)
פטרוס  (1)
פיום  (1)
פייר פרנצסקו מולה  (1)
פסיפס ציפורי  (1)
פראנס לבה-נדב  (1)
פרדריק באזיל  (1)
פריז  (1)
פרננד קומון  (1)
פרנסואה הראשון  (1)
פרשת האזינו  (1)
פרשת השבוע  (1)
פרשת ויחי  (1)
פרשת וירא  (1)
פרשת וישלח  (1)
פרשת חוקותי  (1)
פרשת כי תבוא  (1)
צילום  (1)
צליבה  (1)
צרעת  (1)
צרץ  (1)
קאספאר פרידריך  (1)
קארל פבריציוס  (1)
קברי אצילים במצרים  (1)
קוניה  (1)
קונסטבל  (1)
קורח  (1)
קטקומבות  (1)
קלימט  (1)
קספר דויד פרידריך  (1)
קציר  (1)
קרטוגרפיה  (1)
קשת טיטוס  (1)
קשת קונסטנטין  (1)
קתדרלה גותית  (1)
קתרין הקדושה  (1)
קתרין מקלווס  (1)
קתרינה הקדושה  (1)
רוונה  (1)
רוזה בונור  (1)
רות המואבייה  (1)
רחל ולאה  (1)
ריאליזם סוציאליסטי  (1)
ריברה  (1)
רקמת ביו  (1)
שארל השביעי  (1)
שמשון  (1)
שעיר לעזאזל  (1)
שרדן  (1)
תבליטים אשוריים  (1)
תומס איקינס  (1)
תור הזהב בהולנד  (1)
תל-חי  (1)
תנך לנינגרד השני  (1)
תנך מורגן  (1)
תרנגול כפרות  (1)
תשעה באב  (1)
ארכיון
תמצאו אותי גם בסולם

הסולם - בית ספר לאמנות
לדף הפייסבוק שלי


מדרש תמונה - פרשת בשלח

18/01/2019 14:37
מרגו סטרומזה-אוזן
סנטה מריה מגורה, סיקסטוס ה-3, אוגוסטינוס
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה; וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם--כֹּל סוּס פַּרְעֹה, רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל-תּוֹךְ הַיָּם. וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, וַיַּשְׁקֵף יְהוָה אֶל-מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן; וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם. וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו, וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת; וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל--כִּי יְהוָה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם; וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל-מִצְרַיִם, עַל-רִכְבּוֹ וְעַל-פָּרָשָׁיו. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ, וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ; וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים, לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם:  לֹא-נִשְׁאַר בָּהֶם עַד-אֶחָד. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם; וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ." (שמות, יד: כא-לא)
חציית ים-סוף, פסיפס, סנטה מריה מג'ורה, רומא, 432

פסיפס זה הוא אחד מתוך 42 פאנלים (מהם 27 שרדו) המעטרים את שני קירות האורך של הבזיליקה הנוצרית העתיקה, סנטה מריה מג'ורה. הבזיליקה נבנתה ברומא בתחילת המאה החמישית ועומדת עד היום (בשינויים רבים). תכנית העיטור של הבזיליקה, שנהגתה ונעשתה תחת פטרונותו של האפיפיור סיסקטוס השלישי, היא ראשונה מסוגה באמנות הנוצרית ומשלבת בין סיפורים מן התנ"ך לבין סיפורים מילדותו של ישו. סיפורי התנ"ך, המתוארים בשני קירות האורך של הבזיליקה, מתחילים עם סיפורי אברהם אבינו ומסתיימים במלכות ירבעם על ישראל, בעוד שבקשת שלפני המזבח מתוארות סצנות מילדותו של ישו. 
פסיפס חציית ים-סוף מתואר על הקיר הדרומי של הבזיליקה, קרוב למזבח. בתארו את ים-סוף, החוצה את הקומפוזיציה לשני חלקים אורכיים כשמשמאל בני ישראל ומימין חיל פרעה הטובע בים, הצליח האמן לגרום לצופה להרגיש, בחלק התחתון של הפסיפס, את עומקו של הים – כאילו תהום פעורה שם ותחושת הנפילה מתחזקת עם כיוונו של הים מלמעלה כלפי מטה.  
מדוע בחר האפיפיור לתאר 42 סצנות מן התנ"ך - ולא מן הברית החדשה - לעיטור כנסיית הדגל שלו ברומא? כארבעים שנה קודם לבניית סנטה מריה מג'ורה, כתב אוגוסטינוס (430-354), בהיותו בישוף העיר היפו בצפון אפריקה, חיבור המנתח את הקשרים בין המסורת היהודית לנצרות. בפרשנות זו מיסד את תפישת הפרשנות הנוצרית, שהחלה במאות הראשונות לספירה: היא חיפשה בסיפורי התנ"ך ומצאה, לשיטתה, הוכחות שסיפורים אלה מטרימים את אירועי הברית החדשה. באחת מדרשותיו טען אוגוסטינוס שהיהודים הפכו לספרני הנוצרים: הם נושאים את התנ"ך - מקור האמונה של הנוצרים – כמו עבדים, מבלי שצומחת לכם כל תועלת מכך, אלא רק לאדוניהם. זוהי אם כך הסיבה לבחירתו של האפיפיור בסיפורי התנ"ך לעיטור קירות האורך של הבזיליקה, שהוא המרחב בו פוסע המאמין לפני שהוא מגיע למוקד הכנסייה – המזבח – ולקשת שמעליו - בה מתוארים סיפורי ילדותו של ישו. קירות הבזיליקה כפופים לקשת הנישאת מעליהם כמו שהיהדות כפופה לנצרות. 
 
"Moïse étendit sa main sur la mer. Et l'Eternel refoula la mer par un vent d'orient, qui souffla avec impétuosité toute la nuit ; il mit la mer à sec, et les eaux se fendirent. Les enfants d'Israël entrèrent au milieu de la mer à sec, et les eaux formaient comme une muraille à leur droite et à leur gauche. Les Egyptiens les poursuivirent ; et tous les chevaux de Pharaon, ses chars et ses cavaliers, entrèrent après eux au milieu de la mer. A la veille du matin, l'Eternel, de la colonne de feu et de nuée, regarda le camp des Egyptiens, et mit en désordre le camp des Egyptiens. Il ôta les roues de leurs chars et en rendit la marche difficile. Les Egyptiens dirent alors : Fuyons devant Israël, car l'Eternel combat pour lui contre les Egyptiens. L'Eternel dit à Moïse : Etends ta main sur la mer ; et les eaux reviendront sur les Egyptiens, sur leurs chars et sur leurs cavaliers. Moïse étendit sa main sur la mer. Et vers le matin, la mer reprit son impétuosité, et les Egyptiens s'enfuirent à son approche ; mais l'Eternel précipita les Egyptiens au milieu de la mer. Les eaux revinrent, et couvrirent les chars, les cavaliers et toute l'armée de Pharaon, qui étaient entrés dans la mer après les enfants d'Israël ; et il n'en échappa pas un seul. Mais les enfants d'Israël marchèrent à sec au milieu de la mer, et les eaux formaient comme une muraille à leur droite et à leur gauche. En ce jour, l'Eternel délivra Israël de la main des Egyptiens ; et Israël vit sur le rivage de la mer les Egyptiens qui étaient morts. Israël vit la main puissante que l'Eternel avait dirigée contre les Egyptiens. Et le peuple craignit l'Eternel, et il crut en l'Eternel et en Moïse, son serviteur." (Exode, 14:21-31)

Cette mosaïque est l'un des quarante-deux panneaux (dont vingt-sept seulement ont survécu) qui décorent les deux murs longs de l'ancienne basilique chrétienne, Sainte Marie Majeure. La basilique a été construite à Rome au début du cinquième siècle et elle existe encore aujourd'hui (avec néanmoins quelques changements). Le pape Sixtus le Troisième a lui-même supervise le programme de la décoration. C'est la première de ce genre dans l'art chrétien ; elle combine des récits de la Bible et d'autres de l'enfance de Jésus. Les récits de la Bible, décrits sur les murs longs de la basilique, commencent avec les récits d'Abraham et se terminent avec la royauté de Yerovam sur Israël, tandis que sur l'arc au-devant de l'autel sont décrites des scènes de l'enfance de Jésus.
La mosaïque qui nous montre la traversée de la Mer Rouge est décrite sur le mur sud de la basilique, près de l'autel. La Mer Rouge sépare la composition en deux parties verticales : a gauche le peuple d'Israël et à droite l'armée de Pharaon, qui se noie dans la mer. Regardons la partie inferieure : nous voyons que l'artiste a réussi à nous faire ressentir la profondeur de la mer, comme s'il y avait là un précipice qui engloutit les soldats ; nous percevons les mouvements des soldats du haut vers le bas, vers l'abime. 
Pourquoi le pape a-t-il choisi, pour décorer son église maitresse à Rome, des scènes de la Bible et non seulement des scènes du Nouveau Testament ? Quand il était évêque de Hippo, en Afrique du Nord, Augustin (354-430) avait rédigé un texte qui définit les relations entre le judaïsme et la chrétienté. Dans ce texte, il donne les bases de l'interprétation Chrétienne qui a commencé dans les premiers siècles A.C. – les évènements décrits dans la Bible prêchent les évènements du Nouveau Testament. Dans l'une de ses sermon, Augustin affirme que les juifs sont devenus les bibliothécaires des chrétiens : ils détiennent la Bible – origine de la foi chrétienne- tels des esclaves, sans aucun bénéfice pour eux-mêmes, mais seulement pour leurs maitres. Ceci est la raison pour laquelle le pape a choisi des récits de la Bible pour décorer les murs longs de la basilique ; c'est en effet le long de ces murs que s'avance le fidele, jusqu'au cœur de l'église – l'autel, et a l'arc qui le surplombe, ou sont décrites des scènes de l'enfance de Jésus. Les murs de la basilique sont en quelque sorte subordonnes à l'arc ; lui les domine, comme la chrétienté domine le judaïsme. 







רון דותן
איתי
18/01/2019 18:07
נראה שגם לנו היהודים היה מעט לא נוח עם היותנו רק צאצאי עם העבדים המפוחד והנרגן שיצא ממצרים ועל כן צירפנו, במעלה נתיב מורשתנו, את נחשון בן אבינדב, הנועז, סבי סבו של דוד המלך...
עם השנים ועד ראשית הציונות וטלטלת השואה גם הסתפקנו בתפקיד של נשיאת הכלים; לימים גבה לבבנו וזה המקור לכל צרותינו, חרף יסוד היסודות של דתנו, אהבת הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים...
מרגו סטרומזה-אוזן
18/01/2019 19:08
יש מצב ביניים בין להיות עבדים לבין להיות אדונים. טרם מצאנו את המקום הזה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: