עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

מרצה לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה ולקהל הרחב
מתעניינת בעיקר בימי הביניים, במגדר, בצילום ובאמנות צרפתית
בת זוגו של ירון ואמם של גלעד, איתמר ואלון
גרה ביישוב קציר בוואדי עארה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
משה  (5)
גוטו  (4)
מיכלאנגלו  (4)
רובנס  (4)
רמברנדט  (4)
גורגיה אוקיף  (3)
ואן גוך  (3)
אדגר דגה  (2)
אל גרקו  (2)
אל-גרקו  (2)
בוטיצלי  (2)
ברויגל  (2)
גיימס טיסו  (2)
ישו  (2)
סוריאליזם  (2)
פטר פול רובנס  (2)
פירנצה  (2)
פרנסואה בושה  (2)
קודקס מנסה  (2)
רפאל  (2)
שאגאל  (2)
DAU  (1)
א.פ. קלה  (1)
אבן בטוטה  (1)
אברהם פירקוביץ  (1)
אגסים  (1)
אדוארד מונק  (1)
אדלה בלוך-באואר  (1)
אהרון הכהן הגדול  (1)
או ןןלייר-קוסטר  (1)
אוגוסטוס  (1)
אוגוסטינוס  (1)
אופיצי  (1)
אורב  (1)
אורציו גנטילסקי  (1)
אושוויץ  (1)
איספהאן  (1)
איקונה  (1)
אלאונור מאקוויטניה  (1)
אלהמברה  (1)
אליזבת הראשונה  (1)
אלפרד שטיגליץ  (1)
אנדרטת המסוקים  (1)
אנטוניו קנובה  (1)
ארדון  (1)
ארווין פן  (1)
ארוחת חג  (1)
ארט נובו  (1)
אריות  (1)
ארנבות  (1)
אשורבניפל  (1)
באד-וימפן  (1)
בהעלותך  (1)
בויארדיני  (1)
בוש  (1)
ביאליק  (1)
ביד  (1)
בית-טבילה  (1)
בלתוס  (1)
בנדינלי  (1)
בסטיארי  (1)
בר-מצווה  (1)
ברונזה  (1)
ברונזינו  (1)
גוזף מלורד וויליאם טרנר  (1)
גויה  (1)
גון אוורט מיליי  (1)
גוסטב קייבוט  (1)
גוסטב קלימט  (1)
גורדון פארקס  (1)
גיברטי  (1)
גן העדן  (1)
גנדי  (1)
גרגוייל  (1)
גרו  (1)
גרניקה  (1)
גרשווין  (1)
גרשוני  (1)
דאיה קרישנה  (1)
דה פבריאנו  (1)
דוד המלך  (1)
דונטלו  (1)
דורה מאר  (1)
דורר  (1)
דיאן ארבוז  (1)
דיוויד הוקני  (1)
דינה  (1)
דלה פרנצסקה  (1)
דלקרואה  (1)
האפיפיור סיקסטוס הרביעי  (1)
הארץ המובטחת  (1)
הגדת הזהב  (1)
הגדת סרייבו  (1)
הדסון ריבר  (1)
הדפס יפני  (1)
הודון  (1)
הונורה דומייה  (1)
הטעיית העין  (1)
היטלר  (1)
היפטיה  (1)
המבול  (1)
המהפכה הבושלוויקית  (1)
הצלב האמתי  (1)
הרקלס  (1)
השעות של בדפורד  (1)
התהילים של לואי הקדוש  (1)
התהילים של פריז  (1)
התהלים של חלודוב  (1)
ווטרלו  (1)
וויליאם הולמן הנט  (1)
וולטר  (1)
ווליאים בוגורו  (1)
ויסטון צרציל  (1)
ויקהל-פיקודי  (1)
ורמיר  (1)
זאן דארק  (1)
זאן פוקו  (1)
זאן-פרנסואה מילה  (1)
זאק ליפשיץ  (1)
חזיר  (1)
טבעת  (1)
טונדו סוורוס  (1)
טיציאן  (1)
יאן גוסרט  (1)
יאנוש קורצק  (1)
ידיד רובין  (1)
יוסטיניאן הראשון  (1)
יוסף ואחיו  (1)
ים המלח  (1)
ינואריוס זיק  (1)
יפו  (1)
כס מקסימיאנוס  (1)
כרתים  (1)
כשרות  (1)
כתב יתדות  (1)
כתובה  (1)
לאוניד פסטרנק  (1)
לאונרדו  (1)
לואי ה- 16  (1)
לוט ובנותיו  (1)
ליגוצי  (1)
לידת מריה  (1)
לנסלוט  (1)
מבטים  (1)
מבצע ולקירי  (1)
מגפת הדבר  (1)
מדיצי  (1)
מהטמה גנדי  (1)
מוסטפה חסונה  (1)
מיכאל קובנר  (1)
מיכל היימן  (1)
מיכלס  (1)
מכות מצרים  (1)
מכלול לונדון  (1)
מליסנדה  (1)
מללה יוספזאי  (1)
מן  (1)
מנורת המקדש  (1)
מנטנייה  (1)
מקס ארנסט  (1)
מרי אנטואנט  (1)
מריה  (1)
מרק רותקו  (1)
משה בתיבה  (1)
משה ואהרון לפני פרעה  (1)
משתה  (1)
נורלדין מוסא  (1)
נח  (1)
נחל צפית  (1)
נטייה  (1)
ניקולא פוסין  (1)
ניקולה פוסין  (1)
ניקולס מליר  (1)
ניקולס מלירה  (1)
נישואין  (1)
נלסון מנדלה  (1)
נפוליון  (1)
נפרטיטי  (1)
סזאן  (1)
סטורנוס  (1)
סיני  (1)
סיקסטוס ה-3  (1)
סנטה מריה מגורה  (1)
סנטה קתרינה  (1)
ספר השעות של מאאסטריכט  (1)
עיניים  (1)
עצמאות  (1)
פבלו פיקאסו  (1)
פז  (1)
פטרוס  (1)
פיום  (1)
פייר פרנצסקו מולה  (1)
פסיפס ציפורי  (1)
פראנס לבה-נדב  (1)
פרדריק באזיל  (1)
פריז  (1)
פרננד קומון  (1)
פרנסואה הראשון  (1)
פרשת האזינו  (1)
פרשת השבוע  (1)
פרשת ויחי  (1)
פרשת וירא  (1)
פרשת וישלח  (1)
פרשת חוקותי  (1)
פרשת כי תבוא  (1)
צילום  (1)
צליבה  (1)
צרעת  (1)
צרץ  (1)
קאספאר פרידריך  (1)
קארל פבריציוס  (1)
קברי אצילים במצרים  (1)
קוניה  (1)
קונסטבל  (1)
קורח  (1)
קטקומבות  (1)
קלימט  (1)
קספר דויד פרידריך  (1)
קציר  (1)
קרטוגרפיה  (1)
קשת טיטוס  (1)
קשת קונסטנטין  (1)
קתדרלה גותית  (1)
קתרין הקדושה  (1)
קתרין מקלווס  (1)
קתרינה הקדושה  (1)
רוונה  (1)
רוזה בונור  (1)
רות המואבייה  (1)
רחל ולאה  (1)
ריאליזם סוציאליסטי  (1)
ריברה  (1)
רקמת ביו  (1)
שארל השביעי  (1)
שמשון  (1)
שעיר לעזאזל  (1)
שרדן  (1)
תבליטים אשוריים  (1)
תומס איקינס  (1)
תור הזהב בהולנד  (1)
תל-חי  (1)
תנך לנינגרד השני  (1)
תנך מורגן  (1)
תרנגול כפרות  (1)
תשעה באב  (1)
ארכיון
תמצאו אותי גם בסולם

הסולם - בית ספר לאמנות
לדף הפייסבוק שלי


מדרש תמונה - פרשת יתרו

25/01/2019 13:16
מרגו סטרומזה-אוזן
אל גרקו, סיני, סנטה קתרינה, כרתים


Je remercie Annie Dadon pour la traduction du texte en français à la suite de l'Hébreu

"בחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר. וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.א אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם; וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה. וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה; וַיָּשֶׁב מֹשׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם אֶל-יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם; וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם אֶל-יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם--עַל-הַר סִינָי. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה--אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ לֹא יִחְיֶה; בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר."   (שמות, יט': א-יג)
 אל גרקו, הר סיני, 1570-72, שמן וטמפרה על עץ, 41 על 47,5 סמ', המוזיאון ההיסטורי של כרתים, הרקליוןLa 

ציור זה נרשם באוספו של פלביו אורסיני ברומא ב- 1600, וכנראה שנעשה עבורו בזמן שאל גרקו התגורר בוונציה. הפסגה האמצעית היא הר חורב, משמאל הר אפיסטנה ומימין הר קתרינה. המבנה לרגלי ההרים הוא מנזר סנטה קתרינה, שהיה מרכז עליה לרגל חשוב מאז המאה השישית. אל גרקו צייר משמאל שלושה עולי רגל מערביים, כלומר קתולים, ומימין שיירת עולי רגל מזרחיים-אורתודוכסים, רכובים על גמלים. שתי הקבוצות נבדלות בבגדיהם ובכיסויי ראשם: בעוד המערביים לבושים במכנסיים, חולצות וגלימות הרכוסות בצוואריהם, מגפיים לרגליהם וכובעים רחבי תיתורה לראשיהם, המזרחים לובשים גלימות צמודות לגופם המכסות גם את ראשיהם.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שאל גרקו צייר את הר סיני וסביבותיו. אותה קומפוזיציה בדיוק מצוירת על הצד החיצוני של תמונת המזבח של מודנה אותה צייר כמה שנים קודם לכן כשהתגורר עדיין בכרתים:
 
 אל גרקו, תמונת המזבח של מודנה, צד שני, 1568, טמפרה על עץ, 37 על 23,8 סמ' הפאנל האמצעי, גרלייה אסטנסה, מודנה

זוהי תמונת מזבח קטנה ונישאת, בצורה המקובלת לתמונות מזבח שיוצרו בכרתים במאה ה- 16. באופן טיפוסי לאמנות שנעשתה בכרתים בתקופה זו, אמנות המבוססת על מודלים ביזנטיים, הוא גם תיאורו של הר סיני. בציור זה נראים עולי הרגל בדרכם למנזר סנטה קתרינה שלרגלי ההר, כפי שמופיעים בתיאור המאוחר יותר. יש להניח שהפופולריות של מנזר סנטה קתרינה בסיני נבעה מן הפופולריות של מנזר סנטה קתרינה בהרקליון עצמה (שנקראה אז קנדידה). המנזר היה כפוף למנזר האם בסיני, וחשיבותו במחצית השנייה של המאה ה- 16 הייתה עצומה. עם נפילתה של קונסטנטינופול לידי התורכים ב- 1453, מצאו רבים מצייריה את ביתם בכרתים, שנשלטה בעת ההיא על-ידי ונציה. הם הביאו איתם את הסגנון הוונציאני המיוחד וזה נמהל בסגנון המסורתי הביזנטי. כתוצאה מכך נודע בית-הספר לציור איקונות במנזר בסגנונו המיוחד: דמויות – שעד לאותה עת תוארו באופן גולמני למדי – זכו לעיבוד ולפיתוח תוך שימוש בצבעוניות עשירה. זה הרקע עליו צמח סגנונו של הצייר דומניקוס תאותוקופולוס הידוע בכינויו אל גרקו. עם נפילתה של כרתים לידי העות'מנים ב- 1669 נעלם כל העושר הזה לבלי שוב.


"Le troisième mois après leur sortie du pays d'Egypte, les enfants d'Israël arrivèrent ce jour-là au désert de Sinaï. Etant partis de Rephidim, ils arrivèrent au désert de Sinaï, et ils campèrent dans le désert ; Israël campa là, vis-à-vis de la montagne. Moïse monta vers Dieu : et l'Eternel l'appela du haut de la montagne, en disant : Tu parleras ainsi à la maison de Jacob, et tu diras aux enfants d'Israël : Vous avez vu ce que j'ai fait à l'Egypte, et comment je vous ai portés sur des ailes d'aigle et amenés vers moi. Maintenant, si vous écoutez ma voix, et si vous gardez mon alliance, vous m'appartiendrez entre tous les peuples, car toute la terre est à moi ; vous serez pour moi un royaume de sacrificateurs et une nation sainte. Voilà les paroles que tu diras aux enfants d'Israël.
Moïse vint appeler les anciens du peuple, et il mit devant eux toutes ces paroles, comme l'Eternel le lui avait ordonné. Le peuple tout entier répondit : Nous ferons tout ce que l'Eternel a dit. Moïse rapporta les paroles du peuple à l'Eternel. Et l'Eternel dit à Moïse : Voici, je viendrai vers toi dans une épaisse nuée, afin que le peuple entende quand je te parlerai, et qu'il ait toujours confiance en toi. Moïse rapporta les paroles du peuple à l'Eternel.
Et l'Eternel dit à Moïse : Va vers le peuple ; sanctifie-les aujourd'hui et demain, qu'ils lavent leurs vêtements. Qu'ils soient prêts pour le troisième jour ; car le troisième jour l'Eternel descendra, aux yeux de tout le peuple, sur la montagne de Sinaï. Tu fixeras au peuple des limites tout à l'entour, et tu diras : Gardez-vous de monter sur la montagne, ou d'en toucher le bord. Quiconque touchera la montagne sera puni de mort. On ne mettra pas la main sur lui, mais on le lapidera, ou on le percera de flèches : animal ou homme, il ne vivra point. Quand la trompette sonnera, ils s'avanceront près de la montagne." (Exode, 19:1-13) 

.  
Ce dessin a été répertorié dans la collection de Flavio Orsini à Rome en 1600 et a probablement été dessine pour lui quand El Greco résidait à Venise. La montagne du milieu représente le mont Horeb, celle de gauche le mont Epistene et celle de droite le mont Catherine. Le bâtiment aux pieds des monts est le monastère Sainte Catherine, qui était depuis le sixième siècle un centre important de pèlerinage. El Greco a représenté sur la gauche trois pèlerins occidentaux catholiques et sur la droite une rangée de pèlerins orientaux- orthodoxes, montes sur des chameaux. Les deux groupes diffèrent par leurs vêtements et leurs coiffes. Tandis que les occidentaux sont vêtus de pantalons, de blouses et de capes nouées au cou, que leurs pieds sont chausses de bottes et leurs tètes couvertes de chapeaux à larges bords, les orientaux, eux, portent des capes près du corps qui recouvrent aussi leurs têtes. 
Ce n'est pas la première fois que El Greco dessine le Mont Sinaï et ses environs. Il avait dessiné exactement la même composition quand il habitait encore en Crète, sur le côté extérieur de l'autel de Modène. C'est une peinture petite et portable ; sa forme répond aux critères des peintures d'autel en Crète au seizième siècle. La description du Mont Sinaï est représentative de l'art en Crète à cette époque ; c'est un art qui se base sur des modèles byzantins. On voit déjà dans ce dessin des pèlerins en route vers le monastère Sainte Catherine, tout comme dans la description ultérieure.  Nous pouvons supposer que la popularité du monastère Sainte Catherine à Héraklion (surnomme à l'époque Candida). Ce monastère était une filiale du monastère dans le Sinaï et il avait une très grande importance au milieu du seizième siècle. Avec la chute de Constantinople aux mains des Turcs en 1453, nombreux peintres de Constantinople partirent habiter en Crète, gouvernée par Venise a cette époque. Ils ont amené avec eux ce style vénitien particulier qui s'est ensuite mélange au style traditionnel byzantin. C'est ainsi, grâce à ce style particulier, que l'école de peinture d'icônes du monastère a acquis sa réputation ; les personnages – jusqu'alors peints d'une façon assez rigide- gagnèrent en couleur et en mouvement. De là est ne le style particulier du peintre Dominicus Theotocopoulos, plus connue sous le nom de El Greco. Toute cette richesse a disparu pour toujours en 1669, avec la chute de Crète aux mains des Ottomans.

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: