עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

מרצה לאמנות במוסדות להשכלה גבוהה ולקהל הרחב
מתעניינת בעיקר בימי הביניים, במגדר, בצילום ובאמנות צרפתית
בת זוגו של ירון ואמם של גלעד, איתמר ואלון
גרה ביישוב קציר בוואדי עארה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
משה  (5)
גוטו  (4)
מיכלאנגלו  (4)
רובנס  (4)
רמברנדט  (4)
גורגיה אוקיף  (3)
ואן גוך  (3)
אדגר דגה  (2)
אל גרקו  (2)
אל-גרקו  (2)
בוטיצלי  (2)
ברויגל  (2)
גיימס טיסו  (2)
ישו  (2)
סוריאליזם  (2)
פטר פול רובנס  (2)
פירנצה  (2)
פרנסואה בושה  (2)
קודקס מנסה  (2)
רפאל  (2)
שאגאל  (2)
DAU  (1)
א.פ. קלה  (1)
אבן בטוטה  (1)
אברהם פירקוביץ  (1)
אגסים  (1)
אדוארד מונק  (1)
אדלה בלוך-באואר  (1)
אהרון הכהן הגדול  (1)
או ןןלייר-קוסטר  (1)
אוגוסטוס  (1)
אוגוסטינוס  (1)
אופיצי  (1)
אורב  (1)
אורציו גנטילסקי  (1)
אושוויץ  (1)
איספהאן  (1)
איקונה  (1)
אלהמברה  (1)
אליזבת הראשונה  (1)
אלפרד שטיגליץ  (1)
אנדרטת המסוקים  (1)
אנטוניו קנובה  (1)
ארדון  (1)
ארווין פן  (1)
ארוחת חג  (1)
ארט נובו  (1)
אריות  (1)
ארנבות  (1)
אשורבניפל  (1)
באד-וימפן  (1)
בהעלותך  (1)
בויארדיני  (1)
בוש  (1)
ביאליק  (1)
ביד  (1)
בית-טבילה  (1)
בלתוס  (1)
בנדינלי  (1)
בסטיארי  (1)
בר-מצווה  (1)
ברונזה  (1)
ברונזינו  (1)
גוזף מלורד וויליאם טרנר  (1)
גויה  (1)
גון אוורט מיליי  (1)
גוסטב קייבוט  (1)
גוסטב קלימט  (1)
גורדון פארקס  (1)
גיברטי  (1)
גן העדן  (1)
גנדי  (1)
גרגוייל  (1)
גרו  (1)
גרניקה  (1)
גרשווין  (1)
גרשוני  (1)
דאיה קרישנה  (1)
דה פבריאנו  (1)
דוד המלך  (1)
דונטלו  (1)
דורה מאר  (1)
דורר  (1)
דיאן ארבוז  (1)
דיוויד הוקני  (1)
דינה  (1)
דלה פרנצסקה  (1)
דלקרואה  (1)
האפיפיור סיקסטוס הרביעי  (1)
הארץ המובטחת  (1)
הגדת הזהב  (1)
הגדת סרייבו  (1)
הדסון ריבר  (1)
הדפס יפני  (1)
הודון  (1)
הונורה דומייה  (1)
הטעיית העין  (1)
היטלר  (1)
היפטיה  (1)
המבול  (1)
המהפכה הבושלוויקית  (1)
הצלב האמתי  (1)
הרקלס  (1)
השעות של בדפורד  (1)
התהילים של לואי הקדוש  (1)
התהילים של פריז  (1)
התהלים של חלודוב  (1)
ווטרלו  (1)
וויליאם הולמן הנט  (1)
וולטר  (1)
ווליאים בוגורו  (1)
ויסטון צרציל  (1)
ויקהל-פיקודי  (1)
ורמיר  (1)
זאן דארק  (1)
זאן פוקו  (1)
זאן-פרנסואה מילה  (1)
זאק ליפשיץ  (1)
חזיר  (1)
טבעת  (1)
טונדו סוורוס  (1)
טיציאן  (1)
יאן גוסרט  (1)
יאנוש קורצק  (1)
ידיד רובין  (1)
יוסטיניאן הראשון  (1)
יוסף ואחיו  (1)
ים המלח  (1)
ינואריוס זיק  (1)
יפו  (1)
כס מקסימיאנוס  (1)
כרתים  (1)
כשרות  (1)
כתב יתדות  (1)
כתובה  (1)
לאוניד פסטרנק  (1)
לאונרדו  (1)
לואי ה- 16  (1)
לוט ובנותיו  (1)
ליגוצי  (1)
לידת מריה  (1)
לנסלוט  (1)
מבטים  (1)
מבצע ולקירי  (1)
מגפת הדבר  (1)
מדיצי  (1)
מהטמה גנדי  (1)
מוסטפה חסונה  (1)
מיכאל קובנר  (1)
מיכל היימן  (1)
מכות מצרים  (1)
מכלול לונדון  (1)
מליסנדה  (1)
מללה יוספזאי  (1)
מן  (1)
מנורת המקדש  (1)
מנטנייה  (1)
מקס ארנסט  (1)
מרי אנטואנט  (1)
מריה  (1)
מרק רותקו  (1)
משה בתיבה  (1)
משה ואהרון לפני פרעה  (1)
משתה  (1)
נורלדין מוסא  (1)
נח  (1)
נחל צפית  (1)
נטייה  (1)
ניקולא פוסין  (1)
ניקולה פוסין  (1)
ניקולס מליר  (1)
ניקולס מלירה  (1)
נישואין  (1)
נלסון מנדלה  (1)
נפוליון  (1)
נפרטיטי  (1)
סזאן  (1)
סטורנוס  (1)
סיני  (1)
סיקסטוס ה-3  (1)
סנטה מריה מגורה  (1)
סנטה קתרינה  (1)
ספר השעות של מאאסטריכט  (1)
עיניים  (1)
עצמאות  (1)
פבלו פיקאסו  (1)
פז  (1)
פטרוס  (1)
פיום  (1)
פייר פרנצסקו מולה  (1)
פסיפס ציפורי  (1)
פראנס לבה-נדב  (1)
פרדריק באזיל  (1)
פריז  (1)
פרננד קומון  (1)
פרנסואה הראשון  (1)
פרשת האזינו  (1)
פרשת השבוע  (1)
פרשת ויחי  (1)
פרשת וירא  (1)
פרשת וישלח  (1)
פרשת חוקותי  (1)
פרשת כי תבוא  (1)
צילום  (1)
צליבה  (1)
צרעת  (1)
צרץ  (1)
קאספאר פרידריך  (1)
קארל פבריציוס  (1)
קברי אצילים במצרים  (1)
קוניה  (1)
קונסטבל  (1)
קורח  (1)
קטקומבות  (1)
קספר דויד פרידריך  (1)
קציר  (1)
קרטוגרפיה  (1)
קשת טיטוס  (1)
קשת קונסטנטין  (1)
קתדרלה גותית  (1)
קתרין הקדושה  (1)
קתרין מקלווס  (1)
קתרינה הקדושה  (1)
רוונה  (1)
רוזה בונור  (1)
רות המואבייה  (1)
רחל ולאה  (1)
ריאליזם סוציאליסטי  (1)
ריברה  (1)
רקמת ביו  (1)
שארל השביעי  (1)
שמשון  (1)
שעיר לעזאזל  (1)
שרדן  (1)
תבליטים אשוריים  (1)
תומס איקינס  (1)
תור הזהב בהולנד  (1)
תל-חי  (1)
תנך לנינגרד השני  (1)
תנך מורגן  (1)
תרנגול כפרות  (1)
תשעה באב  (1)
ארכיון
תמצאו אותי גם בסולם

הסולם - בית ספר לאמנות
לדף הפייסבוק שלי


קללת השפע

29/07/2019 12:44
מרגו סטרומזה-אוזן
אל-גרקו, דורר, ליגוצי, ורמיר, גוטו
הפוסט הזה נכתב בדם לבי נגד השחיתות, הגזל והחמדנות, שחדרו (כמעט) לכל פינה בחיינו והפכו למידה שלא רק שכבר אין מתביישים בה, אלא אפילו מנפנפים בה לאות של הצלחה, כשרון, ניצחון.

מות הנפש הוא העונש הניתן בנצרות על שבעה חטאים: גרגרנות, חמדנות, כעס, עצלות, גאווה, קנאה ותאווה. אלה הוגדרו על-ידי תיאולוגים שונים, ובמהלך השנים היו כאלה שהוספו או הורדו מן הרשימה (פזרנות, תשוקה, ייאוש, יהירות...). אפשר לראות את מקורן של חלק מן החטאים הללו בעשרת הדיברות, אבל הם בעיקר עיבוד של אבות הכנסייה, של תומס אקווינס בן המאה ה- 13, ושל דנטה אלגיירי בן המאה ה- 14. 
הבחירה בחטאים אלה הייתה ביטוי למחשבה מוסרית נוצרית. בחלקם, היו החטאים כלים לעיצוב החברה הנוצרית בראשית דרכה. למשל, חטא הקמצנות נחשב לחטא היכול להרוס את המודל החברתי המבוסס על איזון עדין בין אלה שיש להם לאלה שאין להם: העשירים מעניקים כסף או שווה כסף לעניים, ואלה בתמורה מתפללים לנשמות המטיבים איתם. כאשר אחד הצדדים, קרי העשירים, מפר את תפקידו במשוואה – החברה הנוצרית כולה עומדת בפני סכנה. לכן, הנצרות לא רדפה את העשירים – כל עוד הרוויחו את כספם ביושר ולא באמצעות הלוואה בריבית – אלא רק את חוסר הרצון שלהם לחלוק את עושרם עם העניים. 
הלוואה בריבית הייתה אסורה לנוצרים ולכן הפך המקצוע לאחד המקצועות שיועדו ליהודים. לפי המסורת בנה אנריקו סקרובני, בנו של רגינלדי דלי סקרובני, בנקאי עשיר שעשה את כספו מהלוואה בריבית, את הקפלה סקרובני במטרה "להלבין" את כספו הרב - לא מפני מס ההכנסה הארצי, אלא מפני זה האלוהי – כ"החזר" מקצת מעושרו הרב לטובת האל. הוא הזמין את ג'וטו די בונדונה - גדול הציירים של צפון איטליה באותה תקופה, בתחילת המאה ה- 14, לעטר את קירות הקפלה. על הקיר המערבי צייר ג'וטו, כמקובל, את יום הדין האחרון, ובתחתית הציור, מימין לצלב (ומימין לישו - הצד המאכלס את המבורכים הזוכים בגן-העדן) צייר ג'וטו את אנריקו סקרובני מעניק את הקפלה, הנישאת על כתפי נזיר, לשלוש המריות.
לא הרחק מאנריקו סקרובני המעניק את הקפלה למריות, משמאל לצלב, בחלק המתאר את ייסורי הגיהינום, תאר ג'וטו אדם תלוי שמעיו נשפכים מבטנו השסועה. זהו יהודה איש קריות שבגד בישו בעבור בצע כסף: "וַיֵּלֶךְ אֶחָד מִשְׁנֵים הֶעָשָׂר וּשְׁמוֹ יְהוּדָה אִישׁ־קְרִיּוֹת אֶל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים. וַיֹּאמֶר מָה־תִּתְּנוּ לִי וְאֶמְסְרֶנּוּ בְיֶדְכֶם וַיִּשְׁקְלוּ־לוֹ שְׁלֹשִׁים כָּסֶף׃" (מתי, כו: 15-14). מסופר שלאחר שישו נצלב, תקפו את יהודה איש קריות רגשות חרטה קשים, ובשלושים השקלים שקיבל רכש חלקת קבר:  וְהִנֵּה הוּא קָנָה לוֹ שָׂדֶה בִּשְׂכַר הָרִשְׁעָה וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו אַרְצָה וַיִּבָּקַע בַּתָּוֶךְ וַיִּשָּׁפְכוּ כָּל־מֵעָיו׃" (מעשי השליחים, א: 18). 

משנכנס ישוע – יהודי מאמין - לירושלים שיום שישי, היום הראשון של שבוע הפסיון, השבוע שקדם לצליבתו, מיהר לעלות לבית המקדש. בחצר בית המקדש ראה סוחרים המטמאים את המקום וגרשם: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי חַג־הַפֶּסַח אֲשֶׁר לַיְּהוּדִים וַיַּעַל יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלָיִם׃  וַיִּמְצָא בַמִּקְדָּשׁ מֹכְרֵי בָקָר וָצֹאן וּבְנֵי יוֹנָה וּפֹרְטֵי הַכֶּסֶף ישְׁבִים שָׁם׃ וַיִּקַּח חֲבָלִים וַיְעַבְּתֵם לְשׁוֹט וַיְגָרֶשׁ כֻּלָּם מִן־הַמִּקְדָּשׁ וְאֵת הַצֹּאן וְאֵת הַבָּקָר וַיְפַזֵּר אֶת־מְעוֹת הַשֻּׂלְחָנִים וַיַּהֲפֹך שֻׁלְחֲנֹתֵיהֶם׃ וְאֶל־מֹכְרֵי הַיּוֹנִים אָמָר הוֹצִיאוּ אֵלֶּה מִזֶּה וְאַל־תֲַּעֲשׂוֹּ אֶת־בֵּית אָבִי לְבֵית מִסְחָר׃ (יוחנן, 2: 16-13) 
אל גרקו, ישו מנקה את חצר המקדש, לפני 1570, שמן על עץ, 65 X 83 סמ', הגלריה הלאומית, לונדון

נושא זה, שכמעט ולא זכה לתיאורים וויזואליים עד לאמצע המאה ה- 16, הפך פופולארי בקרב הכנסייה הקתולית בעקבות ועידת טרנט (Council of Trent, 1545-1563), שפירשה את גירושם של המוכרים ופורטי הכסף מחצר המקדש כמשל לגירוש הכופרים הפרוטסטנטים מן הכנסייה הקתולית. בישיבותיה האחרונות הצהירה הועידה כי יצירות אמנות בנושאים דתיים צריכות לשמש להוראת הציבור ולהדרכתו בפולחן היומיומי. כך, בציורו זה של אל גרקו, מדמה הצייר את המוכרים לפרוטסטנטים המטמאים את מוסדות הכנסייה הקתולית ותפקידו של האפיפיור – נציגו של ישו עלי אדמות – לגרש אותם משורותיה. 
   ג'קופו ליגוצי, אלגוריה של הקמצנות (קטע בשמן מתוך האיור והאיור השלם), '1590, שמן על בד, 140 על 84 סמ' 

בשנות ה- 90 של המאה ה- 16 יצר ליגוצי סדרה של איורים אלגוריים המתארים את שבעת החטאים. באיור ובציור בצבע נראית החמדנות בדמותה של אישה צעירה המחזיקה בשמאלה שק מטבעות, לרגליה שק נוסף וקערת נחושת העולה על גדותיה בתכשיטים. אמנם, אלגורית החמדנות מתוארת בספרות הרווחת דמות אישה, אך בדרך-כלל זקנה, והשלד, המחזיק גם הוא בשק מטבעות ומציץ מאחוריה כתפה של האישה, הוא חידוש של האמן, אולי בהשפעת דנטה. בחלק העליון של האיור נראה יצור דמיוני מעופף בעל ראש של דינוזאור, רגליים של צפרדע וכנפיים – מסוג היצורים המאכלסים את תיאורי הגיהינום בציורים של הירונימוס בוש וציירים שהושפעו ממנו.

לרוב מתוארת הקמצנות כאישה זקנה, חסרת שיניים ועירומה, חלקית לפחות, כמו בציור של אלברכט דורר שמצויר בצדו השני של דיוקן של איש צעיר מ- 1507 השמור במוזיאון לתולדות האמנות בוינה, או בציור של וויליאם ברטסיוס. 
אלברכט דורר, אלגוריה של הקמצנות, 1507;  ווילם ברטסיוס, אלגוריה של הקמצנות, 1609 בקירוב, שמן על בד, 55.4 על 47.5 סמ' 

בעוד הדימוי של דורר מתקשר לדימוי המכשפות באירופה של המאות ה 17-16 ולצייד המכשפות שבמהלכו הוצאו להורג מאות אלפי א/נשים באשמת קשריהן עם השטן, הדימוי של ברטסיוס – אשיה שוקלת תכשיטים - עולה שוב בציור של יוהן ורמיר אישה מחזיקה משקל, המאוחר ממנו בכחצי מאה.
יוהן ורמיר, אישה מחזיקה משקל, 1664, שמן על בד, 40 על 35.5 סמ', הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון

ציור הז'אנר התמים לכאורה, המתאר אישה השוקלת את תכשיטיה בחדר בביתה, מקבל ממד מוסרי כאשר מבחינים בציור התלוי מאחוריה, ציור המתאר את יום הדין האחרון. מעל לראשה בדיוק נראה ישו בשמיים טובל בהילת אור זהוב ומשני צדי כתפיה של האישה נראות הדמויות שעל הארץ: מאחורי כתפה הימנית מתוארים הקמים לתחייה שנועדו להגיע לגן העדן ומאחורי כתפה השמאלית נראים המקוללים שיגיעו לגיהינום. ורמיר מעניק לאישה את החופש לבחור כיצד יראו חייה ומזהיר את החברה ההולנדית – הטובלת בעושר במאה ה- 17 – שהעושר עלול להפוך לקללה. קללת השפע (The Embarrassment of Riches) הוא שם ספרו של סימון שאמה מ- 1987 בו הוא מתאר את החברה ההולנדית במאה ה- 17 שנחשבת ל'תור הזהב' של הולנד.
מי שחווה את קללת השפע על בשרו היה המלך מידס, מלך פריגיה, מן המיתולוגיה היוונית, שנודע ביכולתו להפוך כל דבר שנגע בו לזהב, והבין, מהר מאוד, שיכולת זו היא קללה. אובידיוס מספר בחיבורו מטמורפוזות שאיכר מצא את הסטיר סילנוס שיכור, והביאו לביתו של מידס המלך. מידס ארח את הסטיר בביתו במשך עשרה ימים במהלכם טיפל בו בכבוד וברווחה. משהוטב לסטיר הביאו חזרה לדיוניסוס, אל היין וחניכו של סילנוס. בתמורה ביקש דיוניסוס שמידס יבקש בקשה שהוא דיוניסוס ימלא אותה כהכרת תודה. בקשתו של מידס הייתה שכל דבר שיגע בו יהפוך לזהב ודיוניסוס מילא את בקשתו.
שמח טוב לב יצא מידס חזרה לביתו ועוד בדרך החל לבדוק את כוחותיו: הוא נגע בעץ אלון ובסלע ושניהם הפכו לזהב, וכשהגיע לביתו נגע בשיחי הוורדים שבגינתו ואלה הפכו מיד לזהב. שמח וצוהל ביקש ממשרתיו לערוך משתה, אך ברגע שנגע בצלחתו ובכוסו הפכו האוכל והשתייה לזהב, וכשאוהביו הפכו לזהב הבין מידס שבקשתו הייתה לקללה.


איור המתאר את המלך מידס הנוגע בשיחי הוורדים שבגינתו ההופכים לזהב של המאייר האנגלי ארתור רקהמם (1939-1867), מאייר משובח ומבוקש במחצית הראשונה של המאה העשרים, שאייר ספרים רבים, בעיקר ספריי פנטזיה, אגדות וסיפורי ילדים.

תחושה של שפע אינה בהכרח קשורה לכמות הסובייקטיבית של רכוש שיש בידיך ויש אפילו שיאמרו שההיפך הוא הנכון. יש תקופות בחיי שאני מרגישה ורואה את השפע שסביבי, ויש תקופות בהן התחושה הזו עוזבת אותי, בעיקר בעתות של בחירות כנראה, כשעתידנו מונח על כף המוזנים בידיהם של אנשים ששכחו שחמדנות היא המידה הרעה מכולן.

uzan
29/07/2019 15:01
מאוד מעניין. חטא היוהרה 'היבריס' הוא אחד החטאים הלא קלים שלאחרונה פוקדים גם את הפוליטיקאים שלנו...
מרגו סטרומזה-אוזן
29/07/2019 15:13
אכן כך, חטא החמדנות כוון ספציפית לכמה פוליטיקאים
אתי
30/07/2019 06:13
תענוג לקרוא
איתי
08/08/2019 18:27
מרגו יקרה,
יש חשש שאם כל החוטאים באחד משבעת החטאים אכן יומת, תשארו, את וירון, לבד בעולם הזה...
מרגו סטרומזה-אוזן
08/08/2019 19:07
גם עם סיסי בטוח. להגביל - לא ברור
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: