"וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה. וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד. וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה לֵכִי; וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת-אֵם הַיָּלֶד. וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת-הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי, וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת-שְׂכָרֵךְ; וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ." (שמות, ב': ה-ט)
שני הציורים של אורציו ג'נטילסקי (אבא של ארת'מיזיה הציירת הידועה) המתארים את בת פרעה מוצאת את משה בתיבה, נעשו בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-17, בהפרש שנים מועטות ביותר האחד מן השני. השוואה בין שני הציורים היא הזדמנות טובה לראות כיצד "תיקן" האומן את הגרסה השנייה, וכיצד השפיע יעודה של היצירה על תיאורה. למרות ששני הציורים נעשו עבור חצרות מלכות, הציור הראשון, מימין, הוזמן בידי המלך צ'רלס הראשון מאנגליה עבור אשתו המלכה הנרייטה מריה, כנראה לרגל הולדת בנם ויורש הכתר, לימים המלך צ'רלס השני, ואילו השני הנראה כאן משמאל ניתן במתנה למלך פיליפ הרביעי מספרד. כך, האחד נעשה עבור מלכה אנגליקנית והשני עבור מלך קתולי.
מימין: מציאת משה, 1630 בקירוב, שמן על בד, 257 X 301 סמ', הגלריה הלאומית, לונדון
משמאל: מציאת משה, 1633, שמן על בד, 242 X 281 סמ', מוזיאון הפרדו, מדריד
במבט ראשון נראה שהקומפוזיציה של שני הציורים דומה מאוד (מיקום הקבוצה ביחס לנוף, מסגורה בעזרת עצים) כך גם מיקום הדמויות ותנוחותיהן (בציור הראשון יש דמות אחת יותר), ובחירת צבעי השמלות שלהן. שני "תיקונים" שעשה ג'נטילסקי בציור המאוחר יותר בולטים: יש להניח שהצייר חש שהציור הראשון "צפוף מדי" ולכן השמיט דמות אחת, ושהידיים של שתי הנשים המצביעות לעבר הנילוס - היכן שנמצאה התיבה על תינוקה - בציור הראשון שולחות את המבט של הצופה החוצה במקום לרכז אותו במשה, ולכן השמיט את תנועות הידיים. ואכן, נראה שהקומפוזיציה בציור השני הדוקה יותר.
הבדל מסוג אחר מצוי באפיון הדמויות. בשתי היצירות, אחותו של משה מרים היא האישה הכורעת והמחזיקה בתיבה מימין בתנוחה דומה מאוד. אך בעוד בציור המוקדם היא לבושה בבד פשוט הדומה לטוגה רומית שחושפת את שד וירך שמאל שלה, בציור המאוחר היא לבושה שמלה מרובת קפלים עשויה מבד מבריק שאינה חושפת את גופה. הבדלים דומים אפשר לראות בלבושן של דמויות נוספות, ובעיקר באפיון בת פרעה: בציור המאוחר שמשמאל הגוון הצהוב של שמלתה "טהור" יותר, אמרתה עשויה זהב, תחתוניתה לבנה ובוהקת (לעומת התחתונית הכחולה) ולראשה כתר במקום שרשרת הפנינים הקלועה בשיערה של בת פרעה בציור המוקדם.
אם בציור המוקדם השאיר הצייר רמזים בבגדי חלק מן הדמויות למיקומו של האירוע בעבר הרחוק (גם אם לא דייק בתיאור הביגוד והנוף הנילוטי), הרי שבציור המאוחר נמחק כל שיוך לעבר והסצנה עברה מודרניזציה ומהוגנות פוריטנית עד כי יכול היה המלך פיליפ הרביעי הקתולי לתלות אותה ב'סלון החדש' שבארמון האלקזר במדריד ולדמיין אותה מתרחשת בגני ארמון שעוצבו בתחילת המאה ה-17.
שבת שלום!
;){kind=link}